|
|
עמוד:13
האדירה של אש"ף, הוליכה אותו לקראת סוף בלתי נמנע : לקראת מצב בו חו 0יין הגיע למסקנה, שההתעצמות של ארגוני המחבלים הגיעה בתוך תקופה קצרה למימרים כל כר ניכרים, עד שהיא מסכנת את שלטונו . אז התרחש הטבח הידוע בשם "ספטמבר השחור" . אני קורא לטבח הזה סינדרום, משום שהוא מייצג סח מסויים שהתנועות הפלשתיניות אינן מצליחות לעבור אותו . זה התרחש בירדן ב ,1970 אר זה התרחש גם יותר מאוחר, כאשר בסיבוב הבא, הם נמצאו בלבנון . אז הסורים הגיעו לאותה המסקנה, שאש"ף הגיע לרמת התחזקות כל כר גדולה עד כי היה בה סיכון האפוטרופסות הסורית על המערכת המשתנית בלבנון . מהבחינה הסורית היתה אז סכנה שאש"ף עם גורמי השמאל בלבנון הולר להקים בלבנון משטר אירידנטי . התמיכה העיקרית בהם באה באותה התקופה מהמשטר העיראקי, והבע"ת העיראקית היא שנואה נפשה של טוריה, עם כל המשמעויות של זה על סוריה ועל המשטר הלובי . אז התחילה הפלישה הסורית בלבנון . צחוק הגורל הוא, כי הפלישה הזאת כמעט שחיסלה את הקונצפט של המאבק המזויין הפלשתיני, ומי שהצילה את הפלשתינים מגורל זה היתה, שוב הפעם, בצורה אבסורדית מדינת ישראל . הסיפור הוא, שהסורים, למעשה, הצליחו להשתלט אז על כל המאחזים הפלשתינים בלבנון, למעט מאחז אחרון שהיה להם באיזור נבטיה, שהיה דרומית למה שהיה קרוי אז "הקו האדום" . והנה, יום אחר מתגלה בצילומי אויר שלנו, שפלוגה סורית יורדת לעבר הכוח הפלשתיני שנמצא בנבטיה . מדינת ישראל נאלצה אז לקבל החלטה, שבאותו זמן נתפשה כהחלטה כמעט שקולה בין שתי אלטרנטיבות, והן : 1 ( לאפשר לסורים לחסל את אש"ף תור חריגה דרומית ל"קו האדום" . 2 ( להעדיף שהשכיבמרע הזה לא יטופל, והעיקר שהסורים לא ירדו דרומה . באותה תקופה, סוריה נחשבה לאיום הרציני על ישראל ואילו אש"ף נתפש כדבר שכמעט חוסל לחלוטין . על כן הכריעה ממשלת ישראל שצריר לאותת לסורים, לסמן להם בכל מיני דרכים, שאם הם יעברו דרומה אנו נתייחס לכר באגרסיביות . התוצאה היתה שהסורים נדדו צפונה, והתנועה הפלשתינית, או המאבק המזויין שלה ניצל, והמטיר מחדש לצבור כוח . בלבנון של ,1978 בעיקר לאחר ביקור סאדאת בירושלים, נוצר מצב בו אין יותר חסם עליון בפני התפתחות המאבק המזויין . החסם איננו, משום המתרחש בלבנון, שאין בה שלטון מרכזי המסוגל לעשות סדר ולהכניס את אש"ף לפרופורציות האמיתיות שלו, כפי שעשה המשטר הירדני, כאשר אש"ף מיכן את המשטר עצמו . אר זה התרחש גם בגלל סיבה אחרת והרבה יותר חשובה : משום שהסורים איבדו את היכולת ואת המוטיבציה שלהם לחסל את אש"ף, לנוכח הסכם השלום והרגשת הבדידות שלהם, ומתור כר, הצורר ליישר קו עם אש"ף כאנטי תיזה לגישה המצרית שהתחילה אז להתפתח . 13
|
|