|
|
עמוד:6
אותו אישרוח גם הגדיר פעם את יצחק טבנקיו בתורת "פאשיסט" . . . אני מזכיר זאת ביום הזכרוו הזה, כי אני חושב שיש קשר ביו שיבוש הדעת שהוא אופייני לשתי ההגדרות המלמדות על שפל הדרגה האינטלקטואלית של אישמדע מעולה, ושמא יש קשר ביו הגדרה מעוותת נוראה זאת להצגת מלחמתנו בעודנה בעיצומה כאילו היא אנאלוגית לנאציות וחלים עליה המושגים, המטרות, והשיטות של מעשי היטלר, לו גם ב"הסתייגות", שאינני יודע בדיוק מה פירוטה, לגבי "שש שנות שלטונו הראשונות" . חברים, אל נ 0יח את הדעת מן התופעה הזאת; הקריאה שלי היא אל מחנכים ומו רים ולכל מי שלבו חרד לגורל עמנו . אני קורא להם למאבק רוחניחינוכי כלפי אסכולה זו המערערת את ההכרה כי הצדק, ביסודו של דבר, הוא עמנו . בכר יש סכנה של התפוררות וזריעת רפיון . שום ביקורת, גם הצודקת ביותר לגבי מהלכים צבאיים מדיניים ודרושה ביקורת, וישנה כזאת אינה מצדיקה טיפוח ניכור מהלוחמים עד כדי זכות, עד כרי טיפוח הכרה, כי לא לנו ולא לבטחוננו המלחמה הזאת, תוך ניכור מהלוחמים הנותנים נפשם על קיומנו ובטחוננו בטחון הגליל ושל הארץ כולה; . נתן אלתרמן גם הוא אישרוח חש בסכנה מבעוד זמן, אשר על כן כתב בשירו : "אז אמר השטן הנצור הזה איך אוכל לו ? וכלי מלחמה ותושיה עצה לו . ואמר : לא אטול כוחו ולא רסן אשים ומתג ולא ידיו ארפה כמקדם רק זאת אעשה : אכהה מוחו ושכח שאתו הצדק . הנני זוכר, כי באחד הוויכוחים במרכז מפלגת העבודה, קם יצחק טבנקיו ועלה על הבמה ונשא דבריו הנסעריםהמסעירים וסיים אותם בקריאה רוטטת של קטעשיר זה של נתן אלתרמן .
|
|