|
|
עמוד:7
בהסתדרות החקלאית, במוסדות המיישבים, בממשלה, כדי לעורר למעשה התישבותי גדול בנגב הדרומי . הוא נקבע מטעם מחלקת ההתישבות של הסוכנות כיושב ראש של ועדה שמונתה ב 1959 לבדיקת אפשרויות ההתישבות בנגב הדרומי . בוועדה זו השתתפו בנוסח לאנשי התנועות הקיבוציות והמושבים, פרופ 1 רביקוביץ, רפי גורביץ מתה"ל, ר"ר קדם ומיכה טלמון מהמחלקה להתישבות . הוועדה היתה משוכנעת שמבחינה מדינית, בטחונית והתישבותית חבל ארץ רחבידיים זה, דרומה ומזרחה לבארשבע, קרוב למחצית משטחה הכללי של המדינה, הכרחי שיהיה מיושב ברשת ישובים חקלאיים שתחייה את הנגב הדרומי כולו . הוועדה גם הציעה, בלשונה, דרך "היקפית", על ידי הקמה, בו בזמן של עשרים היאחזויות חדשות . לפי סיכומיה, יש שבע מאות אלף דונם אדמות ראויות לעיבוד חקלאי, שהמלחים הנמסים בהם, ניתנים להדחה על ידי שטיפה . במיוחד הופנתה תשומת הלב ל 150 אלף דונם אדמת החמדות . הוועדה הציעה תכנית לאספקת 20 מליון מ 5 מים להר הנגב ולישובים העירוניים, שכן לפי קביעת הוועדה, בלי ישובים חקלאיים אין לאכלס את הנגב הדרומי כמו שגם על ידי ריכוזים עירוניים בלבד, איאפשר להשתלט על השטחים . תכנית זו ליישובו של הנגב הדרומי הוגשמה מאז, שלא לפי המשוער, רק בחלקה ובדרך של טיפין טיפין . מימדי ההתישבות בשנות ה 60 הצטמקו . בין 1961 עד מלחמת ששת הימים הוקמו 12 ישובים בלבד בכל חלקי הארץ ומהם ארבעה ישובים בערבה . לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו 13 היאחזויות וישובים חדשים בערבה, בחבל סדום, ובהר הנגב שניים בלבד . אמנם היתה התפתחות חשובה של חבל סדום, של המחצבים, בתי המלון, התיירות של באר שבע אילת וערי פיתוח אחרות, ואולם בעיקרו נשאר הנגב דליל ישובים ואוכלוסין . בשני חבלי ארץ בתחומי הקו הירוק, בגליל ובנגב, אנו עומדים מבחינת ההתיש בות והאיכלוס במרוץ עם הזמן . בגליל קיימת נחיתות דמוגראפית ביחס לאוכלוסיה הלא יהודית . בנגב אין התקדמות מול השממה והריקות . אמנם בנפת בארשבע, שלא כמו בגליל גדלה האוכלוסיה היהודית אבסולוטית ויחסית . מ 1961 עד 1980 גדלה האוכלוסיה היהודית מ 79 אלף נפש ל 227 אלף ni 4 % % מכלל האוכלוסיה בארץ ל < 73 . אף האוכלוסיה הלא יהודית אף שגדלה מבחינה אבסולוטית מ 3 . 18 אלף ל 50 אלף בערך, מבחינה יחסית פחתה 01\ 9\ ב 1961 ל 6¥ 17 ב 1980 . אולם קנה המידה בנגב איננה האוכלוסיה הלא יהודית וגם לא המספר האבסולוטי שהזכרנו, אלא האוכלוסיה המועטה בכללותה . הנגב הדרומי מהווה את מחצית שטחה של ישראל והוא המרחב לפיתוח, להתישבות ולאיכלוס, עליו היתה התקווה במאבק על המדינה, במלחמת השחרור, ומול מזימות שחזרו ותכפו לקרעו מעל ישראל . כשלעצמו אינו קופא על שמריו . לאחר הפינוי מסיני, נראה הכל שונה ודוחק . קיימים ההתפתחות הצבאית וצרכי צה"ל, שימושי הקרקע השונים, הבידואים, צרכי הפיתוח, האיכלוס, ההתישבות, הפרוייקט תעלת הימים . אין הנגב באותו מצב כפי שהיה כאשר ויניר, כהן הביא אז לוועדה הנ"ל את תכנית ההתישבות . עכשיו עם ההתפתחות שחלה, אנחנו עומדים בפתח תקופה חדשה שבהתפתחותו של הנגב ואני מקווה שיום העיון הזה שיוחד ללמוד ודיון בשאלות הנגב במצב החדש יתווה דרך ויתרום לקידום יישובו בפועל ואיכלוסו .
|
|