|
|
עמוד:14
מקורות האנרגיה, לא להיות תלויים רק במקור אחד; ב . זה אחד המשאבים הטבעיים שיש לנו בארץ הזאת, ואין לנו הרבה לצערנו, שעדיין אינו מנוצל . לכן, אם לאפיין את המפעל הזה, הרי ראשון המאפיינים שלו הוא : ייצור כוח שיא, באותן תקופות כאשר הביקוש לחשמל הוא גבוה וכאשר לא ניתן לייצר אותו באותן היחידות הגדולות שקיימות היום בתחנות הגדולות ונזקקים להפעיל יחידות קטנות, בעיקר יחידות שעובדות על מאזוט, וטורבינות גז שעובדות על דלק סילוני שהוא עוד יותר יקר . דהיינו החיסכון העיקרי במיוחד בתקופה הקרובה יהיה של הדלק הנוזלי ואחר כך יהיה חסכון בחלקו של פחם, אבל בתחנות שתעבורנה באופן בלתי יעיל, דהיינו, יהיה שיפור גדול בניצולת של המערכת כולה . אנחנו נדאג גם לאגירה של סוף שבוע . דהיינו בקצה המפעל, למעלה על הצוק תהיינה בריכות . נדאג לזה שנוכל לרכז באותו מקום כמות מים שזורמת במשך סוף השבוע, כאשר הביקוש של תעשיה וביקושים אחרים לחשמל הם נמוכים . תהיה פה גם רזרבה לשעת חירום . זאת אומרת אם במערכת חשמל ארצית יקרה משהו, הרי במספר שעות מועט ניתן יהיה להפעיל את המפעל הזה ולפתור בזה את בעיית החשמל בעיתות משבר . הגורמים בתכנון המפעל מה הם הגורמים שהכתיבו את תכנון המפעל ? א . ההתאיידות של ים המלח . אי אפשר להכניס מים לים המלח לאורך ימים יותר ממה שמתאייד בו . בתקופת מעבר אפשר יהיה להכניס את אותה כמות המים שבין המפלס שים המלח יגיע אליו והוא יותר נמוך בכ 12 מטר מהמפלס ההיסטורי שלו לבין המפלס ההיסטורי . כמות מים זו מכתיבה לנו את גודל המפעל, את כמות האנרגיה שנוכל להפיק ממנו . ב . ההטיות במעלה הזרם . במשר השנים מאז שנות הששים, גם הירדנים וגם אנחנו היטינו כבר חלק גדול של מי ירדן וירמוך . אבל עדיין זורמים כ 600 מיליון פלוס מים מתוקים לשנה לים המלח ועוד עתידים לקום מפעלים, שייתפסו חלק מהמים האלה, שערכם כפול : ערך המים לחקלאות והערך שיש בפרמיה שמפעל כוח כזה יוכל לשלם על המים וכל קוב מים פחות או יותר שווה לקילוואטשעה של חשמל . בהפרש גובה כזה שישנו, כל קוב מים שייגאל מים המלח, ערכו הנוסף יהיה בערך 5 סנט אמריקאי . ג . גורם נוסף שמכתיב את גודל המפעל הוא המפלס הסופי שנרצה להגיע אליו . אי אפשר יהיה להתעלם מהעובדות שנוצרו בשטח, ובעיקר ממפעל האשלג שלנו וממפעל האשלג שהירדנים בונים . כל פעולה שנעשה עם המפעל מתוכננת בצורה כזאת שאפילו בסבירות של 1 ל ,10,000 זאת אומרת שפעם בעשרת אלפים שנה, השטפונות שיבואו מדרום או מכל אגן ההקוות לא יוכלו לגרום לעליה פתאומית כזאת של המפלסים שיציפו את המפעלים כולם או אחד מהם . בעניו זה היו הרבה אי הבנות, אבל התכנון הוא לא להביא את המפלס עד לסוללות אלא למקום כזר, שהצטברות השטפונות בעתיד לא תוכל לגרום להצפה של הסוללות . מה הם הגורמים שעלינו להתחשב בהם בבדיקת הבחינות הכלכליות ? תחזית מחירי הדלק בעתיד . היות ומדובר בתועלת אנרגטית בלבד, ולא בתועלות מישניות, הרי העיקר הוא בחיסכון של דלק לאורך 30 או 50 שנה תוך חישוב אורך החיים הכלכלי של המפעל . סל דלקים שאנחנו צורכים במערכת רגילה של חשמל, בלי המפעל הזה, משווים עם מערכת חשמל במפעל כזה; ההפרשיות נותנת לנו את אותם החסכונות של הדלק, שלפי מחירים של היום, מסתכמים במשהו בין 08 110 מיליון דולר לשנה . ואילו ההשקעה לפי מחירים של היום היא כמיליארד ומאה אלף דולר . כמובן בעניו זה איאפשר להתנבא, אי אפשר לדעת בדיוק את מחירי הדלק בעתיד . קובעת התחזית של היום בעיני כלכלני הדלק ובעיני אלה שיצטרכו להכריע בדבר . גורמי מימון ביןלאומיים למפעלים הידרואלקטרייס, מתחשבים באטרקטיביות מיוחדת למפעלים מסוג זה . בנקים גדולים ובעלי הון נמשכים במידה מסויימת להשקיע במפעלים הידרואלקטריים מכמה שיקולים : א . השוק של התוצרת מובטח מראש . יש מעט מאוד תעשיות או השקעות, אפילו השקעות בחקלאות שהשוק למוצרים שלהם מובטח מראש . השוק לזרם החשמלי, נחשב בכל החוגים ובעיני המומחים לשוק מובטח מראש . ב . היצור איננו קשור בכל חמרי גלם . לאחר שבנית את המפעל, השקעת את ההשקעה הראשונה, הוא מייצר את הדולרים . 14
|
|