|
|
עמוד:8
עכשיו, שטבנקיו בא לגדוד קודם כל מתוך הזדהות עם דרך הגדוד יותר מאשר בשלי חות אחרותהעבודה . הוא בא מתור ביקורת על אחדותהעבודה ומתוך תקוה, שהגדוד כתנועה יציל את אחדותהעבודה . אני רוצה להביא שתי עדויות בנושא זה, היות שהוא נושא, שלפי דעתי, גם בתקופה ההיא וגם החוקרים של עכשיו, טועים בו . במכתב שכתב אליהו גולומב, שהיה ידידו הקרוב מאוד של טבנקיו באותה תקופה, בפברואר ,1922 כלומר חודשיים אחרי בואו של טבנקיו לעיוחרוד, הוא אומר : "מחשבתי אני לשוב לחוץלארץ לשנה . יצחק מתנגד מאוד . הוא רוצה שאכנס לגדוד, אפילו אם לא אתערב בשום דבר, אעבוד ודי . לו היתה אחדותהעבודה פועלת, אומר טבנקיו, אפשר היה לכוון כניסת כוחות לגדוד . אפשר היה להצעיד קדימה את איחוד המשקים . אפשר היה לסדר את ענייני ההגנה, את ענייני המשרד לעבודות ציבוריות וכוי . זה כבר לא יהיה ארגון פוליטי גרידא של אחדותהעבודה . " דרכו של טבנקיו בגדוד באותם ימים התקיימו דיונים קשים באחדותהעבודה על מקומה לאחר הקמת ההסתדרות . לאחר שהוקמה ההסתדרות, שלקחה מאוודותהעבודה את התפקיד העיקרי שלשמה הוקמה, שלקחה ממנה את המרכז החקלאי, את האגודות המקצועיות, את קופת חולים, את המשרד הקבלני, את ההתיישבות, צפה השאלה : מה תהיה אחדותהעבודה . בהצעתו של טבנקין היה הרעיון להפוך את אחדותהעבודה, למה שהיה אחרכך אולי הקיבוץהמאוחד או למה שהוא רצה לראות בגדוד . הוא הציע להפוך את אחדותהעבודה לגוף חלוצי אוונגארדי, וכשהצעתו זו, בדיון שהיה באוקטובר 21 . 10 . ,3 בקבוצת החמישהשישה ראשי אחדותהעבודה, לא התקבלה, הלך לגדוד . קטע מדבריו באותו דיון נרשם בפרוטוקול : "בלי מחנה חברים, שיעמוד כולו לתפקידי העליה, מידור העבודות הציבוריות, ההתיישבות החקלאית, העבודה התרבותית לרשות עבודתנו, לא תהיה ההסתדרות מה שצריכה להיות . בשביל שההסתדרות תוכל להגשים את הציונות הסוציאליסטית, צריך שהמפלגה הציוניתהסוציאליסטית תהיה בנויה לא על אנשים המכירים ברעה הציוניתהמוציאליםטית בלבד, אלא גם על אנשיט המתמסרים לגמרי לכל עבודה ממשית, הנובעת מתוך דרישות ההתגשמות הציוניתהסוציאליסטית . " "נוסיף לתקנות אחדותהעבודה עור שתי הוספות : 1 ( חבר אחדותהעבודה יהיה פועל, המעמיד את עצמו לרשות הפעולה הציוניתםוציאליסטית, לרשות אחדותהעבודה ביחס למקום, למקצוע וכוי . 2 ( אחדותהעבודה עובדת את עבודתה בכל מקום עלידי סניפים מאורגנים שלה . " ולבסוף, כשדעתו לא התקבלה, ביקש טבנקיו שוב את רשות הדיבור ואמר : "אם תפילו זאת בוועידתנו, ) ועידת אחדותהעבודה הקרובה בחיפה ( , אנחנו, החושבים כך, נהיה מוכרחים להיכנס לגדוד העבודה ולעשותו לאחדותהעבודה . " אני חושב, ואין צורך להוסיף, שטבנקיו, בכניסתו לעיוחרוד, במערכה הראשונה על השילוב של הגדוד עם מורשת העליה השניה, נכשל . רובו של הגדוד לא הלך עם טבנקיו ואחרכך התפורר . מדוע נכשל טבנקיו ? כשטבנקין נכנס לעיוחרוד, חודשים לא רבים לפני פילוג הגדוד, הוא נקלע לתוך ויכוח שאפשר אולי לסווגו כויכוח בין שתי עמדות, עמדה של העליה השניה ושל העליה השלישית . אנשי הגדוד, שרצו לראות בגדוד תנועה ארצית שמטרתה קומונה כללית של פועלי ארץישראל, השפעה על ההסתדרות, כיוון ההסתדרות ברוח הגדוד וכוי . לעומתם שלמה לביא וחבריו, ראו קודם כל ובעיקר את תפקיד הגדוד בהתיישבות עצמה, בבניו ישוב גדול, שיתופי קומוניסטי בעמק . בתוך הויכוח הזה, טבנקיו, שכפי שהכירו אותו, המדיום שלו לא היה הנאום הגדול שעושה רושם ומשפיע מהר על הנוער, אלא, הייתי אומר בשפה של היום, שדרכו היתה דרך הטפטוף עוד שיחה ועוד שיחה, כלומר השפעה אישית איטית . במצב ההוא שהתקיים בגדוד, טבנקיו בבדידותו וכאדם חדש לא הספיק להביא את עמדתו המיוחדת, ומשום כך היא נעלמה מעיני חלק ניכר מהחוקרים, שכיום בודקים את התקופה ההיא . טבנקיו ניסה לשלב את ההתיישבות עם הארגון הארצי . גם התיישבות וגם ארגון ארצי . גם שיתוף וקומו נר, ארצית וגם אוטונומיה לישוב . גם אמצעי יצור בידי 8
|
|