לבחינת דרכים בסוציאליזם

עמוד:10

לבחינת דרכים בסוציאליזם 61 את הגולל על האינטרנאציונליזם, כי יש בו אמת מציאותית . קיים קשר בין כל תחומי החיים, בין כל העמים וכל הארצות, קשר ההולך ורב, ואין מלחמה, שעבוד או דיכוי במקום אחד אשר לא ישתקף ולא ישפיע גם על מקום שני בעולם . יש אמת באינטרנאציונליזם, ומפני כך רב הנזק לסוציאליזם, לאידיאה ולהגשמתה, בפירוד הקיים בין הפועלים, כי הסוציאליזם בהגשמתו תלוי בתנועה אינטרנאציונ­ לית . ומכאן : חיוב הביקורת ביחס לבולשביזם כמו ביחס לריפורמיזם, אבל לא שמחה לאיד, לא איבה ולא שאיפה לנצח הפילוג . ויש בביקורת הד­צדדית זו של כשלונות ההגשמה ברוסיה משום סיוע לפירוד לנצח לא פחות מאשר בביקורת הבולשביסטית על כשלון מאמצי ההגשמה של הס . ד . באירופה המערבית . בחטא זה של פירוד בתנועת הפועלים אשמים גם הבולשביזם וגם הזרמים האחרים . מתי חטאה תנועת הפועלים את חטאה הראשון, מתי נתפלגה פילוג ראשון גדול ? היה זר, הפילוג בין הסוציאליזם ובין האנארכיזם . האנארכיסטים טענו : המטרה איננה מדינה, מטרתנו היא שלילת המדינה . האידיאה שלנו היא ליצור חברה שאין בה כפיה ולא שלטון, חברת קומונה, הקיימת מתוך רצון חפשי ושותפות, וברית קומונות בין כל הארצות . בנקודה זו התלקחה ההיאבקות : היש להשתתף בחיי ­ היש לקבל אחריות בעדם, או אין לעשות המדינה והשלטון, ובנסיבות מסוימות זאת בשום אופן ? הוויכוח הזה שימש רקע לפילוג רציני ראשון בתוך תנועת הפועלים . הרשאי הפועל לא להשתתף במלחמה על המדינה ? המתבטלת המדינה על­ידי כך שאני מבטל אותה בדעתי ובהבל ­פי, שאני דן אותה כבלתי­מוסרית, המתבטל הרובה על­ידי תיעוב המלחמה, והמתבטלת המדינה על­ידי תיעוב המדינה ? הגם שהשימוש במדינה, והשאיפה לכיבוש השלטון בה, בעיני הסוציא­ ליסטים ­ הבולשביקים והריפורמיסטים ­ רק אמצעי הכרחי, רק רע הכרחי וצורה עוברת ­ הנה הפכו במשך הזמן אצל הכול כמעט לערך עצמי ­ זוהי הסכנה התמידית הגלומה בכיבוש שלטון האמצעים לגבי המשתמשים בו מתוך הכרח . הרצל והמדינה העברית אנו נזכרים בהרצל אשר הרים מחדש את נס המדינה העבריה . מי שקרא את כתביו הלא­ציוניים של הרצל, את אשר כתב כאמן בסיפורים לילדים, ברשמי מסע, בפלייטונים, במחזות וכר, יודע שזה היה אדם א­מדיני באופיו . איזו התרשמות מהחיים שמחוץ לתהום המדיני, איזו הערכה דקה של הרגש האנושי, איזו עדינות ואיזו התנגדות לכל כפיה ! מי שהכיר את הרצל הסופר האמן, צריך היה לשאול את עצמו בתמיהה : הזהו האיש אשר טיפח את רעיון המדינה העברית ? ואמנם, יתכן מאד שהאנשים הרחוקים ביותר מאידיאה של מדינה ייצרו את המדינה השלמה ביותר; יתכן מאד שהאנשים השוללים בהחלט את הנשק ואת המלחמה יהיו אנשי­ צבא וחיילים מעולים, כשלנשק מצטרף אידיאליזם גדול, כאשר אדם מוסר לאידיאה את כל ישותו, מגשים אותה בחייו . מאשימים את הסוציאליזם הרוסי שהוא אחראי על המדינה הרוסית הנוכחית וממילא גם על דרכיה הבין­מדיניים, הבין­לאומיים . זה נכון, אבל מסופקני אם 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא