|
|
עמוד:12
תלולה, ושוב אין צורך בהתיישבות בגורם קולט עלייה, על כל פנים לא בהיקף גדול, אמנם נקלטים פה ושם כמה מאות או אלפי עולים, אך שוב אין ההתיישבות משמשת גורם דומיננטי וכבדמשקל בקליטת העלייה . לקראת סוף שנות החמישים אנו עומדים בפני מצב חדש : ההתיישבות הקיימת מייצרת את בל המזון הדרוש לארץ ובסופה של תקופה זו הננו עומדים אפילו בפני הצורך להטיל הגבלות על ייצור המזון . עוד זכורות לנו אותן שנים של םיכסותייצור, שהיו אז מחמירות למדי . כל ענף חקלאי הוכנס למסגרת מגבילה . מצב זה של ירידה מספרית בעלייה, בדבבד עם ייצור מלא של כמות המזון כדרישת הביקוש, ונוכח המיגבלות המסתמנות לגבי שימוש במים ומיכסות ייצור הביאו לכך, שמסוף שנות החמישים ועד ראשית שנות הששים, ובעיקר בשנים הראשונות של עשור הששים תלה ירידה חלולה בקצב יצירת ישובים חדשים בארץ . בין השנים 1962 ו 1967 היו שנים שבהן הוקמה נקודה אחת או שתיים בלבד, והיתה שנה שבה לא הוקמה אפילו נקודה אחת דבר שלא אירע לפני כן לבל אורך ההיסטוריה של יישוב הארץ . מלחמת ששת הימים שוב פתחה בפנינו אופקים חדשים ובעיות חדשות . ההתיישבות שוב הגיעה לתנופה, בנםיון לפתור כמה וכמה בעיות, ובעיקר את הבעייה הבטחוניתמדינית של יישוב אותם אזורים, שהמדינה ראתה אותם כחיוניים לבטחונה וכמאתיים את גבולוחהבטחון שלה . ההתיישבות שלאחר מלחמת קישת הימים פיזורה בשטחים שונים איננו מקרי . זוהי התיישבות מכוונת, המצביעה על מגמות המדינה באשר לגבולות הבטחון שלה . כך ברמתהגולן, וכך בבקעת הירדן כשהפעילות ההתיישבותית מתנהלת בתחום מסוייס, במה שקרוי "תכנית אלון", לאורך מפרץ אילת ובאיזור פיתחת רפיח בואכה אלעריש ולא מעבר לו . וכך בתחום הגדה המערבית בגוש עציון ותו לא . בשטחים שבהם רצינו לתת את הביטוי לצרכים הבטחוניים ובהם רצינו לקבוע גבולותבטחון נעשתה פעולה נכבדה למדי, ובסךהכל הוקמו 45 ישובים . עתה, בשנת ,1974 שומה עלינו לשאול את עצמנו לאן פנינו לעתיד ? האפשרויות להקמת התיישבות שיגרתית נוספת בתחומי האזורים הנ"ל הן מוגבלות למדי . ברמתהגולן, למשל, אנו מתכננים להקים עוד 3 2 ישובים חקלאיים, שיהיו מרוכזים בקטע הדרומי של הרמה, דווקא באותו הקטע שקיימת בו עתה צפיפות גדולה של ישובים . לא תהייה בהם תשובה לצרכי הקטע המרכזי של רמתהגולן, שנשאר ריק . 12
|
|