ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים

עמוד:4

מנצל במקרה את הקוניונקטורה . אך זה לא היה במקרה . לא במקרה הקמנו תעשיות ויצרנו משק מעורב, שהיה מצוייר ומחוסן בפני פגעים רבים . ומכאן יש להסיק כיצר להתכונן לקראת התקופה שלאחר המלחמה . כשם שאיננו מאמינים במשק קוניונקטורלי, מפני שהוא מוכרח בהכנות קוניונקטורליות, כי מעולם להיכשל ­ כך אין להאמין גם אין לדעת מראש מה תהייה הקוניונקטורה . לנו אין דרך אחרת אלא לחזור אל "הרצפט" הישן שלנו : העלאת הגורמים של המשק הקיבוצי ופיתוח סימני­ההיכר של משק זה . זוהי ההתכוננות לקראת כל התקופות­ ) במועצת הקיבוץ, רמת­הכובש, 44 . 11 . 3 ( מה התמורה שחלה בתפקידנו עם הקמת המדינה ? המדינה מסייעת להגשמת הערכים . אך תוכנה של המדינה נקבע רק על­ידי הגשמת הערכים הללו . עם הקמת המדינה הוקל תפקידה של תנועה חלוצית התיישבותית ­ הוקל, אך לא הוחלף . מי יבנה את המרחבים, את המרכזים החדשים ? רק המאורגנים והמחונכים שבין העולים הלכו להתיישבות החדשה . הסטיכיה לא הלכה בכיוון הזה, וגם להבא לא תלך . ברור, כי בלי חלוציות לא ייבנו מרכזי­ התיישבות חדשים . עם הקמת העצמאות המדינית, עם יצירת תנאים מדיניים להתפתחותה של הארץ ­ החלה להישמע תיאוריה "חדשה" : חסל, כביכול, סדר חלוציות, ושוב אין לה, לתנועה החלוצית, כל תפקיד מיוחד . במשך כל ימי ההתיישבות בארץ צצו, וודאי עוד יציצו, תכניות אדמיניסטרטיביות של בניין התיישבות . אך אנו איננו מאמינים אלא בדרך של בניין ישוב עצמאי, העומדת ברשות עצמה . המדינה חייבת לסייע להתפתחות חפשית של גופים ציבוריים­תנועתיים הבונים את הארץ . המדינה צריכה לתת תמיכה חומרית וליצור תנאים מסייעים לבניין המשק בקצב מהיר ­ לכל תנועה לפי דרכה ולפי הבנתה . על המדינה לאפשר ולעודד התפתחות חפשית של כל תנועה התיישבותית בארץ . ) במועצת הקיבוץ, גבעת­ברנר, 48 . 11 . 5 (

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר