המחלוקת סביב הצעת החלוקה של "ועדת פיל"

עמוד:1

קרלעת עבר­הירדן המזרחי מגופה של הארץ, היתה עובדה מכרעת בתולדות התיישבותנו חלוקת הארץ בשנת 1922 היתה בגידה בציונות וחיבלה בהתפתחותה . ארץ­ישראל היא ארץ אחת ואחידה ­ בגבולוזזיה הטבעיים, בהרכבה האתנוגרפי ובצרכיה הכלכליים . היאתלוייה ברשת­תחבורה אחת, בירדן אחד כמקור לפיתוח, במדבר אחד כגבול הבטחח, בים התיכון ובים סוף ­ כקשר עם העולם . הצבת נבולות פוליטיים בין החלק המזרחי להחלק המערבי של הארץ, ועל אחת כמה וכמה בין חלקים בתוך החלק המערבי ­ בולמת את התפתחותה . החלוקה ­ משמעותה החנקת האפשרויות ההתיישבותיות של הארץ והתעללות בצרכיה האתנוגרפיים, הפוליטיים וההגנתיים מאז ומתמיד ידעה תנועתנו את השאיפה למדינת היהודים, מדינה עברית ממשית, שסופה סוברניות העם היהודי כולו בארצו . כוחה של המדינה נדרש לנו לגבי השטחים הבלתי­מיושבים . המרינה העברית תושג רק על­ידי התיישבות ברחבי הארץ, בכל אזוריה, ועל­ידי לחצה המתמיד של צרת ישראל כגורם פוליטי בינלאומי, וכן בכוחה של תקוות ישראל . התוכן של מדינה עברית כאידיאל ובמטרה ­ הוא שלטון היהודים על הארץ, על אוצרןקיה, על גורלה . ההצעה לחלוקת הארץ ­ פירושה, בראש וראשונה, ויתור על אחידות הארץ, שכן אין לראות בה רק את המדינה העברית, אלא גם את המדינה הערבית, שמשמעה גיבוש היש הערבי במסגרת של מדינה . בעולם הפוליטי הבינלאומי תיווצר עובדה של הופעת ערב הארץ­ישראלי < ת, כמדינה שאינה מצורפת לסוריה, לסעודיה או לעיראק ­ אלא ערב ארץ­ישראל . כך עלולה להיקבע עובדה המתנקשת בהכרת הזכות ההיסטורית שלנו על הארץ, המתנקשת בהכרה הבינלאומית שניתנה לנו על יסוד הצורך הלאומי החיוני, והצורך הבינלאומי, לפתור את שאלת היהודים על­ידי הציונוז­נ . ) דברים במועצת הקיבוץ המאוחד,יוני 1937 (

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא