|
|
עמוד:12
בקיבוץ מצאנו חלוקה בלתישוויונית של השפעה, שהיא, למעשה, עי ^ ה של ההיררכיה . מידת ההשפעה מוגדרת מראש או כפי שהיא מכונה בשפת הסוציולוגיה "רולסספציפיק" בהתאם לתפקיד שהאדם ממלא, ביתר הארצות מצאנו חפיפה רבה בין אופן חלוקת יתר התגמולים לבין אופן חלוקת ההשפעה . גם בקיבוץ מצאנו חפיפה מסויימת, אבל היא פחות מלאה, בהרבה . והיא פחות מלאה, משום שחסר היסוד של חלוקת השכר, שיש לו חשיבות גדולה . אבל רוב התגמולים האחרים מתחלקים באופן יותר שוויוני מאשר חלוקת ההשפעה והסמכות . כן הדבר גם לגבי התוצאות הפסיכולוגיות . אחת העובדות הבולטות מתבסאה בהבדל שבין הקיבוץ לבין כל יתר הצורות החברתיות, מבחינת מיעוט הניכור ומבחינת הרמה הגבוהה של ההערכה העצמית אצל העובדים בכל הדרגים . ניתן, איפוא, לסכם את הייחוד של ההירככיה הקיימת בתעשייה הקיבוצית, לעומת היררכיות תעשייתיות אחרות, בקווים הבאים : א ( אין הבדל ברקע המעמדי של בעלי התפקידים השונים; ב ( אין הבדל במידת החינוך הפורמלי של בעלי התפקידים השונים; ג ( קיימת חלוקה בלתישווה של השפעה וסמכות, אך היא פחות חריפה מאשר ברוב הארצות האחרות; ד ( קיימת פחות חפיפה בין אופן חלוקת הסמכות ואופן חלוקת התגמולים האחרים, מאשר בארצות האחרות; ה ( הרמה של תגמולים ומצבים פסיכולוגיים מסויימים, כגון הערכה עצמית, היעדר ניכור וכוי גבוהה יותר אצל כלל העובדים לעומת המצב בארצות אחרות . אולם אין זה מספיק כדי לקבוע שיש יותר שוויון ופחות חפיפה בין חלוקת התגמולים השונים מאשר בארצות אחרות בדיונים הפנימיים בקיבוץ מתעוררת השאלה; האם אין יותר מדי אישוויון ויותר מדי חפיפה מבחינת מערכת הערכים הקיבוצית ? השאלה העיונית והערכית הרחבה יותר היא ? האם איהשוויון בתחומי המפעל הקיבוצי, באותם הממדים החברתיים והפסיכולוגיים, איננו גורר אתריו תופעות של אישוויון חברתי, במובן הרחב ביותר : תופעות של ריבוד חברתי, של יצירת שכבות חברתיות, הנהנות ממידות שונות של תגמולים, אשר בהן גיבוש חברתי שונה, ואולי גם אידיאולוגיה שונה ? 12
|
|