|
|
עמוד:10
אולם, יחד עם כך, היו גם הבדלים קיצוניים למדי בין מפעלים שונים . מצאנו גם מפעלים, בהם התנהלו הדברים באורח די ספונטני, ובניגוד לכללים המקובלים של הארגון הקלאסי, עד כדי כך שלא היה ברור אם יש םרכזייצור אחד במפעל או שניים . כששאלנו עובדים במפעלים אלה, מי הם הממונים עליהם, לא ידעו, בדרך כלל < להשיב תשובות ברורות . או שנקטו בשני שמות, או בשמות שונים . מבחינה פורמלית היה כאן ההיפר מן הארגון ההיררכי המקובל . כאמור, לא היה זה המצב האופייני לכלל המפעלים . היה גם ריכוז של מפעלים בקצה השני, עם פורמליזציה רבה יותר . אולם כבר בשלב זה כדאי להזכיר מימצא מפתיע למדי : לא מצאנו קשר בין מידת קיומו של ארגון פורמלי היררכי, לבין המאפיינים החברתיים בהם עסקנו . במובן מסויים אפילו מצאנו קשר הפוך מן המצופה . היו מפעלים בעלי ארגון פורמלי בולט ביותר, אך הם גם שמרו יותר על כללי הדמוקרטיה בתוך המפעל . אסיפות העובדים התקיימו בהם באורח מסודר, ולעתים תכופות . ולעומת מפעלים אלה מצאנו במפעלים שחרגו מן הסדר הארגוני המקובל, כי הם לא שמרו על הנורמות הדמוקרטיות הקיבוציות . זהו באשר להגדרה הפורמלית של היררכיה, אלא שאנחנו התכוונו יותר להגדרה החברתית של מושג זה . ומבחינה זו, כאשר אנו מדברים על המקובל בעולם, אנו מוצאים שלושה סוגים של היררכיה תעשייתית : א ( האנשים המוצבים בעמדות הגבוהות ביותר בהיררכיה, ואשר לרוב יש להם רקע מעמדיחברתי שונה משל אלה התופסים את העמדות הנמוכות, וזאת בנוסף ליתרונות שהם זוכים להם בתוך המפעל; ב ( אנשים התופסים עמדות גבוהות והנהנים, מלבד מן הסמכות הגבוהה, המוגדרת פורמלית, גם משורה של יתרונות, אשר רק חלקם מוגדר פורמלית, כגון : שכר יותר גבוה ויוקרה יותר גבוהה, אשר בארצות מסויימות ניתנת אף היא לפורמליזציה . בצד אותם היתרונות הממוסדים יותר, ישנם אתרים שאינם ניתנים למיסוד באותה מידה, אך מקובלים בהחלט כמקבילים להבדלים שבסמכות הפורמלית . מקובל, בדרך כלל, שלגבוהים יותר בהיררכיה יש תנאיעבודה יותר טובים ואפשרויות גדולות יותר למימוש עצמי בעבודה, כגון עבודה יותר מעניינת, אפשרויות יותר גדולות להתקדמות מבחינה מקצועית ולהפעלת מחשבתם בעבודתם; 10
|
|