|
|
עמוד:9
האם ההיררכיה במפעל הקיבוצי היא כדוגמת היררכיה רגילה בכל מפעל תעשייתי בעולם, או שיש ייחוד בצורות הארגון הקיימות במפעל הקיבוצי, חרף הדמיון החיצוני לצורות המקובלות מחוצה לנו, ואשר קיבלנו אותן, למעשה, מן החוץ . כי מה שאיפיין במידה רבה את התעשייה שלנו, לעומת החקלאות, היתה העובדה שבתעשייה קיבלנו הרבה דפוסי ארגון מן החוץ, לעומת דפוסיהארגון בחקלאות, שהם יצירה מקורית מתמשכת של התנועה הקיבוצית . המידגס של השלב הראשון במחקר ובמידה מס ו י ימת גם המידגם שבשלב השני היו לו כמה קוויייחוד . הקו הייחודי העיקרי היה האחוז הנמוך של פועלים שכירים במפעלים שנחקרו עלידנו . לא היה זה דבר שבמקרה . כיוון שכוונתנו במחקר הבינלאומי היתה להשוות בין הקווים הייחודיים של הדגם הקיבוצי לבין דגמים בארצות אחרות, סבורים היינו כי קיום אחוז ניכר של פועלים שכירים מסשטש את הייחוד של הדגם הקיבוצי . קו שני, שאיפיין את השלב הראשון של המחקר, היה בכך שבחרנו מפעלים גדולים יחסית . באותה תקופה שבה נערך המחקר, בשנת ,1969 היו אלה מפעלים שמנו בין 50 ל 80 עובדים . עשרת המפעלים שנבחרו למחקר היו בסדרגודל זה, והעסיקו פועלים שכירים מעטים . שבעה מהם נמנו על הקיבוץ הארצי, ושלושה על הקיבוץ המאוחד . 27 המפעלים, שנחקרו בשלב השני התחלקו במידה שווה בין שלושת הזרמים הקיבוציים . ייתכן והעובדות הנ"ל מגבילות את אפשרות ההכללה לגבי מפעלים שיש בהם אחוז גבוה מאד של פועלים שכירים . אולם, כפי שהדבר ידוע, הרי ריכוז גדול מאד של פועלים שכירים מצוי רק במספר מצומצם של מפעלים, בעוד שבמרבית המפעלים אחוז השכירים הוא קטן . עלבן אפשר לראות במימצאי המחקרים שלנו תיאור נאמן לגבי המפעלים הרבים, המעסיקים פועלים שכירים מעסים יחסית . לגבי השאלה, באיזו מידה דומה ההיררכיה במפעל הקיבוצי לזו המקובלת בתעשייה שמחוץ לקיבוץ, ניחן לדון מתוך שני אספקטים * הראשון הוא פורמלי : באיזו מידה קיים דירוג של סמכויות בתוך המיבנה הארגוני של המפעל . כאשר ניסינו לבחון, באיזו מידה קיים דירוג בהתאם לעקרונות הקלאסיים של הארגון, לפיהם יש הגדרה ברורה של סמכויות, ולכל כפוף צריך להיות רק ממונה אחד מעליו מצאנו שבמרבית המפעלים זה אמנם קיים לא מצאנו הרבה הגדרות פורמליות על הנייר _ . אך מצאנו הרבה מודעות סובייקטיבית של העובדים, ברמות השונות, לקיומו של דירוג זה
|
|