|
|
עמוד:13
הקיבוצים" ביקש לומר ? ש"המפעל הקיבוצי ט 1בע חותם לייחודה של הארז לגבי ארצות אחרות" משמעותו של דבר 9 שקובע לא רק עצם קיומם של למעלה ממאתיים ישובים קיבוציים בארץ הופעה שאף הא אינה ק ^ ימת בשום מקום אחר בעולם אלא שקובעים גם צורת פריסתם של ישובים אלה על פני מפת הארץ, על פני מרחביה וגבולותיה, מידת שליטתם על הקרקע בארץ, משקלם היחטי בייצור החקלאי ובתיעוש אזורי הפיתוח, ערכם ה ב ט ת ו נ י בגבולות המדינה ובאזורי הספר אלה מהווים את משקלו ההגמוני של הקיבוץ במדינה על אף העובדה, שאוכלוסיית הקיבוצים מהווה 3,3 $ בלבד מכלל האוכלוסייה המטביע חותמו על דמותה של הארץ . לכן, מיבתנו של המשק הקיבוצי בתקופה זו הוא, באיזו מידה יצליח להשפיע על המשך התפתחותה של הארץ כ"ארץ הקיבוצים" . הדבר מותנה בכמה תפקידים שהקיבוץ ימלא; להיות גורם בעל ערך בהתיישבות החדשה; בהמשך פיתוחה של החקלאות בארץ; בשילובה של התעשייה במשק; בגילוי כוח בקליטה ובשינוי ההרכב הדמוגרפי של הישובים הקיבוציים; בהתבססות המשק על עבודה עצמית ללא עבודה שבירה; בהשתלבות בחברת העובדים לשם חיזוקו של משק העובדים; בהתקדמות חברי הקיבוץ בהשכלה ובידע; בצימצום הפער הכלכלי בין הישובים הקיבוציים . אין אלה אלא חלק מהמשימות המוטלות עתה על הקיבוץ, וככל שיעמוד בהן 'תגבר השפעתו על דרך התפתחותה של המדינה, ותגדל הקרנתו על החברה הישראלית, 2£ 1 ? 21_ 511" 11ש 1 : 1ת_ ! : חדשה יבהמשר פיתות החקלאות מפת ארץישראל עודנה נמצאת בעצם התהוותה, אם בתחומי הקו הירוק, ואם מעבר לו ב"שטחים החדשים",, מאז מלחמת ששת הימים הוקמו 42 ישובים חדשים מעבר לקו הירוק, וכמחציתם קיבוצים גם לכשיוקםו באותם חבליארץ ערים חדשות 5 הרי מבחינת השליטה על המרחבים, יקבעו הישובים החקלאיים אפשרויות התיעוש בישובים הללו יכולות וצריכות להיות לעזר להקמתם של ישובים חדשים נוספים באין אפשרויות לפיתוח חקלאי רחב בתקיפה הקרובה, משום המחסור בשטחיקרקע מוכשרים, ובעיקר משום מחסור במים, יש להקים ישובים הנשענים על מקורותפרנסה נוטפים לחקלאות, כפי שנהגו לעשות במקרים שונים, גם בתקופות קודמות והעיקר ? אל לנו לעצור בתנופת ההתיישבות 13
|
|