|
|
עמוד:12
* עודנו עומדים בארץ בראשיתו של תהליך התיעוש ובהכרח הכלכלי להרחיב את ענפ, ה , , צ ן ר _ שעה שבארצות אחרות אחוז המועסקים בתעשייה הוא גבוה הרבה יותר מאשר JJ > m , וברבות מהן הוא נמצא, אפילו, בתהליך של ירידה . * בעוד תהליכי ההגירה ההמונית בעולם נפסקו ) פרט להגירה הפנימית במסגרת מדינות השוק המשותף באירופה ( , קיים אצלנו תהליך של עלייה, כתהליך מכוון מבחינה לאומית וכגורם קובע בהתפתחותה של הארץ . לכן, הצורך להבטיח דרכים נאותות לקליטתה של העלייה הוא בשבילנו צורך ראשון במעלה . * שלא כבארצות אחרות, מזדקר אצלנו עניין צמצום הפער החברתי ככורח לאומי דחוף, משום תהליך קליטת העלייה ומיזוג העדות . * אנו חיים בשכנות ובמעורבות עם כוחעבודה זול של אוכלוסייה ערבית . בשוני מארצות אחרות, תלותו של המשק היהודי בכוחעבודה זול של אוכלוסייה ערבית מסוכן מהבחינה הלאומית, הכלכלית והמדינית . אלה הם תנאים ייחודיים, הקובעים את התפתחותה של מדינת ישראל . אמנם ניתן, כביכול, להתעלם מהם, לעקוף אותם, או להימנע מלפעול, לפי מה שהם מחייבים . אולם אם נעשה כן עונש קשה צפוי לנו, שיתן סימנו במצבה של המדינה ובחוסנה עלינו, איפוא, לכוון מעשינו בנסיבות הקיימות כך, שיענו לצרכים הייחודיים הללו של ארצנו ושל עמנו בימים האלה ובזמן הזה . כך במדינה כולה, וכך בקיבוץ במיוחד . מיבחנו הראשי של המשק הקיבוצי הוא עתה ביכולתו לאמץ לעצמו דרכיביצוע חדשים, המתאימים לתמורות הזמן, תוך היצמדות לצרכים הייחודיים, "הלאנורמליים" כביכול, של הארץ . שליטתו של המשק הקיבוצי על קרקע, מים, אםצעיייצור, ידע, נסיון, השכלה וארגון, מקנה לו יתרון כלפי חלקי אוכלוסייה אחרים, באפשרות ההשתלבות בתהליך "הנורמליזציה" שהחברה הישראלית נתונה בו, והצטרפות לרבדים העליונים של חברה זו . אולם המשק הקיבוצי יכול וצריך להשתמש בהישגיו אלה למטרת ההיענות לתביעות "הלאנורמליות" של התנאים הייחודיים, בהם מתקיימים תהליך קיבוץ הגלויות וההתעצמות הלאומית והמדינית . עלידי כך נוכל להבטיח את המשך קיומו של הקיבוץ בישות חברתיתהתיישבותית . ויניה בהן ז"ל, הגדיר בשעתו את הפרק הפותח את ספרו, "הישוב הקיבוצי", בשם "ארץ הקיבוצים" . וכידוע היה ויניה רחוק מדברמליצה והקפיד בהגדרות סוציולוגיות וכלכליות . בקבעו את ההגדרה "ארץ 12
|
|