ברוך בן-אברם: הנסיבות ההיסטוריות של נושא המחקר

עמוד:6

והאידיאולוגית של התנועה­ נביא, מבחינה זו, דוגמה בולטת אחת מתולדות חבר = הקבוצות ­ הוויכוח הגדול שהתנהל בעמק = הירד ? , בשנת ,1933 על השיתוף­ בעיית השיתוף בין היחידות הקיבוציות היא, ללא כל ספק, אחת מבעיות = היםוד של התנועה הקיבוצית­ כל אנשי הקבוצה והקיבוץ היו מאוחדים בדעה, שקבוצה אחת, שיתוף מקומי אחד של 50 = ,30 אי ,200 או 500 חברים, אין בו פתרון חברתי כולל, כל זמן שהיחסים בין היחידות הקיבוציות או הקבוצתיות מבוססים במציאות על יחסים קפיטליס­ טיים­ כלומר : כל זמן שהקבוצה הבודדת היחידה יש לה עניין פרטי משלה ­ מה ערך יש לשיתוף ? השאלה הזאת ­ כיצד להרחיב את השיתוף, כיצד לעשות ממנו אידיאה ומציאות חברחית ­ העסיקה, כידוע, את התנועה כולה­ תחילה ­ יעיין גיייץעבייה, אך ע,ז = תרוד והקיבוץ המאוחד . אבל, גם הקבוצות שנקראו בודדות היו מודעות לבעייה הזאת, אלא הן חשבו והאמינו כי הפתרון הוא פתרון של העתיד, לאחר שהארץ תהייה זרועה קבוצות­ דחיית הפתרון לא סיפקה את אנשי הקבוצות, נוכח מציאות של סכסוכי מים וקרקע בין משקים = שכנים, ואף נוכח מציאות של עבודה שכירה, עונתית, ולא עונתית, במיוחד במשקי עמק = הירין ­ ולכן הועלו הצעות כיצד לפתור את הבעייה הזאת . כבר ב­ 24 / 1923 הציע קדיש לוז ז"ל, מעל דפי קובץ הקבוצה, את ההצעה להקים משטר קבוצתי ע"י שיתוף בין הקבוצות ­ לעת = עתה הקבוצות השכנות ב הירדן . הצעה זו לא זכתה אז להדים, מסיבות שונות­ כל קבוצה היתה עסוקה עדיין בבניית משקה היא . אך היא הועלתה שוב כאשר החברים בעמק = הירדן עסקו בבעיית העבודה העצמית, ב = ,1929 והיא הועלתה לא רק כרעיון, אלא גם כתכנית אופרטיבית, ב = 3391­ זו היתה הצעתם של קדיש לוז ובן­ציון ישראלי, לאחד במשק גדול אחד ­ וזוך מתן אוטונומיה מסויימת ­ אח כל המשקים הקיבוציים, וע"י כך לעשות כאין התחלה לחברה הקיבוצית הכוללת, על = יםוד מחשבה אימננטית הגיונית, שהשיתוף הוא שיתוף רק אם איננו מסתיים בתוך הקבוצה עצמה, אלא הוא מורחב גם ליחסים בין הקבוצות . הצעה זו נתקלה בהתנגדות מצד חברים שונים בתוך הקבוצות, ואף בתוך חבר = הקבוצות . חברים אלה סברו, כי היחסים בין הקבוצות אינם יכולים להיות מבוססים על שיתוף, אלא על עקרון ההשוואה, באשר השיתוף הוא לא רק קטיגו­ ריה כלכל,ת = חברתית, אלא קטיגוריה נפשית = אנושית כוללת, וכקטיגוריה נפשית כוללת ­ השיתוף יכול להיות לעולם רק נחלת מספר מצומצם של אנשים . לכן אי = אפשר להגיע ביחסים שבין הקבוצות לאיזה פתרון טוטאלי, פתרון מוחלט, שיש בו באמת תשובות לכל הבעיות הפנימיות, המלוות הקמת חברה חדשה, אלא צריך להסתפק ולהשתית את היחסים על עקרון ההשוואה ועל שיתוף חלקי ­ כמו מים, ­ 6 ­

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר