|
|
עמוד:12
אילת רז 12 – על רוחב ליבו של אדם פיליפס רוחב יריעה לצרות עיןבין הוא פסיכואנליטיקאי ופרופסור לספרות אנגלית, אדם פיליפס 2 העובד ומלמד בלונדון . גדל בקארדיף,ולמשפחה יהודית,הוא בן הוא ויילס . את החיבור העמוק שלו הן לספרות הן לפסיכואנליזה מקשר למפגשים משמעותיים שהתרחשו בעודו בגיל ההתבגרות : מורה כריזמטי לספרות בתיכון, אשר התייחס "לספרות האנגלית כאל דת חילונית", וטען כי "הדרך ללמוד איך לחיות ואיך לחיות כראוי, היא לקרוא ספרות בעלת ערך" . מנגד, את המפגש שלו עם ,1791-בלאור ויניקוט, עם צאתו הספר "משחק ומציאות" של ד . וו . "הספר בחר אותי", – תכָּרוּהוא מתאר כחוויה עמוקה של מפגש ומֻ ומייחס לו את החלטתו להפוך לפסיכואנליטיקאי ילדים . המפגש המאוחר יותר עם כתבי פרויד ) שאותם ערך בהמשך, בהוצאה מחודשת של כתבי פרויד בהוצאת פינגווין ( , היווה, לדבריו, מעין שר בין התרבות היהודית שעליה גדל לבין החשיבהג הפסיכואנליטית שבה בחר, ואילו עניינו בוויניקוט ובספרות אנגלית, מבטא את הפן הבריטי בזהותו . ייתכן שבמרחב ובתנועה בין היבטים אלו טמון סוד קסמו . נראה שהמתח המהותי בין זיקותיו ותחומי טובת צד זה או אחר, מעצב עניינו, שבו הוא מחזיק מבלי להכריע ל . ידהעלמעוצבאת עמדתו, ובה בעת פיליפס מזוהה עם הזרם העצמאי, אך נתפס כ"בעל חשיבה עצמאית ומתבדלת אף בתוך זרם זה", באופן שבו הוא חושב על דחפים ועל גלגוליהם ביחסי האדם עם עולמו הפנימי ועם סביבתו . הוא סולד מדוגמטיות ומסמכותנות, אנליטית ותרבותית, ויוצא נגדן פרסומיו הם בכתבי עתבגלוי בכתיבה ובפעולה . כך למשל, רוב תחומיים, שם אינו כבול לכללי הכתיבה-ספרותיים ובין הפסיכואנליטית, שהפכו בעיניו נוקשים, כובלים ומצמצמים . בעוד הכתיבה ב"כתבי עת מסוגים אחרים, שמתאפיינים בקריטריונים
|
|