מבוא: שילוב כלכלי בתנאים של כפיפות והפרדה

עמוד:14

14 שילוב מתוך הפרדה : האזרחים הפלסטינים בישראל בכלכלה הניאו-ליברלית שום מה הן הועדפו על פני אחרות ? ובאילו מכשולים נתקל יישום התוכנית ? ובמבט רחב יותר — מה אנו למדים מתוכנית 922 על מעמדם של האזרחים הפלסטינים בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה של ישראל ? ארבעה ממאמרי הספר הם תוצר של פרויקט מחקר ייעודי שנעשה בחסות מכון ון ליר וקרן רוזה לוקסמבורג . שלושת האחרים נתרמו בנדיבות בידי חוקרים שעבודתם השתלבה בתוכנית המחקר שלנו במכון ון ליר ( לפרטים בעניין זה ראו בפתח הדבר ) . מבחינה תיאורטית ומושגית, הספר רבגוני . מאמריו נשענים על גישות אנליטיות מגוונות, וכל אחד ואחת מן הכותבות והכותבים מציע את פרשנותו שלו . עם זאת, יש בין המאמרים נקודות חפיפה וסינרגיות חשובות שראוי לעמוד עליהן ; וכולם מאירים את משמעותה של ההפרדה ( סגרגציה ) בין יהודים לערבים . המבוא הזה מחבר יחדיו ומרחיב תובנות וממצאים משבעת מאמרי הקובץ, והוא עושה זאת, כאמור, כדי להבין את הסיבות להנהגת השילוב הכלכלי בישראל ואת תוצאותיו והשלכותיו הרחבות . חוקרי החברה בישראל ממשיכים להתווכח על הדרך הטובה ביותר להמשיג ולנתח את היחסים בין האזרחים הפלסטינים לאזרחים היהודים בישראל, אך יש ביניהם הסכמה רחבה על עצם מקומם הנחוּת של הפלסטינים בהיררכיות הכוח והלגיטימציה לעומת היהודים, וגם על כך שהנחיתות הזאת מעוגנת בפרויקט הציוני של המדינה ומשוקעת בפעולתם של מוסדות המדינה המרכזיים . בספרות המחקר יוּשׂם הרעיון המרכזי הזה בדרכים שונות . יש כותבים וכותבות שמבטאים אותו בעקיפין בהתייחסם למשמעות הגנרית של "הפליה" או "דחיקה לשוליים" ; ואחרים נשענים על מודלים אנליטיים שמשווים את ישראל למדינות אחרות שמתקיים בהן סוג מובחן של משטר וחברה — דוגמאות בולטות לכך הן דמוקרטיה אתנית ( 1990 Smooha ) , מדינה אתנית ( 1998 Ghanem ) , אתנוקרטיה ( Yiftachel 1999 ) וחברת מתיישבים קולוניאלית ( 2021 Sabbagh - Khoury ) . לפי אותו קו מחשבה, כפיפותם של האזרחים הפלסטינים, והצד השני שלה — העליונות היהודית, נחשבות בדרך כלל לסיבה השורשית להדרתה הכלכלית המובהקת ולנחיתותה של האוכלוסייה הערבית . מלבד תחום הגיאוגרפיה, חוקרי מדעי החברה מקדישים מעט מאוד תשומת לב לנושא ההפרדה, שהיא המאפיין 2 בעבור רוב רובם של אזרחי ישראלהמכונן השני של יחסי ערבים ויהודים בישראל . המציאות שבה הרוב הגדול של ערבים ויהודים מתגוררים ביישובים נפרדים והשאר מתגוררים בשכונות נפרדות היא טבעית ורצויה . הוא הדבר באשר למנגנוני הפרדה אחרים, ובכללם בתי ספר, מוסדות דת ושוקי נישואים נפרדים, וגם בעניין ההגבלה 2 . למקרים יוצאים מן הכלל ראו כהן 2015 ; 2018 Cohen and Gordon .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר