פתח דבר

עמוד:14

14 כיצד הפכו האשכנזים לישראלים ? וממרכזה לאחר מלחמת העולם השנייה וצאצאיהם . על אף נוכחותן הדומיננטית של משפחות אלו בתרבות מעמד הביניים הישראלי ועל אף היותן במוקד הביקורת של שיח פוליטיקת הזהויות, חוויות ההגירה וההשתלבות שלהן לא נחקרו לעומק עד כה . ספר זה מציע אפוא להתבונן בקבוצה זו מזווית חדשה, המתייחסת לשיח המשפחתי-רגשי כמצע לפרשנות חברתית רחבה הן של התהליכים שהביאו להפיכתם של אשכנזים אלו ל״כלל-ישראלים״ והן של מגמות תרבותיות המתחוללות במעמד הביניים הישראלי . הספר מתמקד באחת משאלות המפתח בחקר התרבות, הנוגעת לאופן שבו התרבות משתנה ומתפתחת לאורך זמן, והשינוי התרבותי שהוא חושף מתגלה בדיבור של אנשים על משפחותיהם . לנוכח מקומה המרכזי של המשפחה הגרעינית באורח החיים המודרני, למחקר על דיבור מן הסוג הזה יש פוטנציאל גדול כבסיס לעיסוק בשאלות על יחסי הגומלין בין תרבות למשפחה ולרגשות . לעומת ניתוח תרבות המתמקד בתכנים רעיוניים לגופם, ספר זה עוסק גם בדפוסי השיח ובסגנונות הדיבור הרגשי הבונים אותם . אמנם ממצאיו העיקריים נוגעים בעולמן הרגשי של המשפחות הישראליות בהווה, אולם אפשר לפרשם לנוכח תמורות תרבותיות רחבות שהתרחשו בחברה הישראלית למן המחצית השנייה של המאה ה- 20 , כגון השתלבותם התרבותית של מהגרים, התרחבות מעמד הביניים, גלובליזציה, ליברליזציה ודמוקרטיזציה . סגנונות הרגש העכשוויים מתגלים בתוך הקשר רחב זה כמחוללים של דפוסי זהות ומסלולי חיים המצויים בתנועה מתמדת בין העבר לעתיד, לכן אפשר לראות בהם גורם המשקף ומניע שינויים תרבותיים לאורך זמן בקבוצה חברתית ( קבוצת הגירה שגבולותיה נזילים ונתונים לשינויים 2 פרשנות זו מבליטה את הממד הרגשימתמשכים ) ובסביבה חברתית . של סוגיות אחדות בהיסטוריה של החברה הישראלית מנקודת מבטן של 3 המשפחות בהווה .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר