תודות

עמוד:10

10 כיצד הפכו האשכנזים לישראלים ? המסגרת התיאורטית של המחקר התעצבה ב- 2018 , בעת שהותי במרכז המחקר הבין-תחומי Affective Societies באוניברסיטה החופשית של ברלין ( Freie Universität Berlin ) . אני מודה לפרופ׳ כריסטיאן פון שווה ( Christian von Scheve ) שאירח אותי במרכז . כמו כן, המפגש השנתי של קבוצת הרגשות ( The Sociology of Emotions Research Network ) באגודה הסוציולוגית האירופית תרם לי רבות בשלבים שונים של כתיבת המחקר והבאתו לפרסום . אני מודה לחברי הקבוצה, ובייחוד לפרופ׳ אוסה וטרגרן ( Åsa Wettergren ) ולפרופ׳ מרי הולמס ( Mary Holmes ) . ניתוח ההיבט האתני של המשפחות התגבש במסגרת קבוצת הדיון והמחקר על אתניות במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בהובלת פרופ׳ אורי שוורץ, פרופ׳ אורנה ששון-לוי, פרופ׳ נסים לאון וד״ר ניר כהן . אני מודה למארגנים, ובייחוד לפרופ׳ לאון שהאמין במחקרי וסייע בהבאתו לפרסום, וגם לשאר המשתתפים בקבוצה על חוויה מעשירה של דיון אינטלקטואלי . המחקר בשלביו השונים נתרם רבות מהערות ומשיחות עם חוקרים ועמיתים בבית הספר לתרבות באוניברסיטת תל אביב ומחוץ לו . אני מודה למשתתפי החברותא בנושא מחקר הרגש הבין-תחומי של בית הספר לתרבות, ובייחוד לעדי חולב, לד״ר ענבר גרייבר ולד״ר עידו בן-עמי . תודה מקרב לב לפרופ׳ חזקי שוהם שסייע רבות בשיפור הספר . תודה גם לד״ר מיכל פגיס ולפרופ׳ תמר כתריאל על הערותיהן המועילות על עבודת הדוקטור . הפרק על קשר משפחתי התגבש בסדנת המחקר ״הריגושיזציה של מרחבים ציבוריים בפרספקטיבה השוואתית : רוסיה, ישראל וארצות הברית״, שהתקיימה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכון ון ליר בירושלים . אני מודה למארגני הסדנה, ד״ר יוליה לרנר, ד״ר תמר קנה-שליט, ד״ר אריאל ינקלביץ ד״ר קלאודיה זבנוביץ׳ וד״ר פבל וסילייב, על האירוח הנעים ועל הדיון הפורה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא