|
|
עמוד:14
14 מיכל בן-נפתלי 5 האמת שדיראס הזאת כדי שהספר יישאר ספר אמיתי, ללא שקר" . מציבה באופק הכתיבה הופכת את כתיבת האמת לחיפוש של ממש, שאינו חף מטעויות . האמת שהיא מכַוונת אליה אינה נתונה ואינה מושגת אחת ולתמיד . כמובן, דיראס אינה מדברת על אמת תבונית שאפשר להכירה בדרך קוגניטיבית ; חוויית האמת שהיא מבקשת חורגת ממרחב ההשפעה של המתודה המדעית, אלא שדיראס גם אינה מתייחסת לְאמת רפרנציאלית, לָאמת של ביסוס עובדות כהווייתן, ברוח האמת שארנדט כתבה עליה . במובן זה, דיראס ממשיכה את התובנה האריסטוטלית, שלפיה השירה - ובלשוננו, הפרוזה הבדיונית - פילוסופית יותר מההיסטוריה וקונקרטית יותר מהפילוסופיה . הפרוזה הבדיונית חושפת ממד אחר של ידיעה, שאינו נשען על תיקוף רציונלי או אמפירי ; ממד של אמת מובחנת שהיא מעין ישות כלאיים או אוקסימורון : אמת ההמצאה, אשליה שכותבים וקוראים משתפים עימה פעולה מאחר ששני הצדדים מזהים אותה כאשליה על בסיס סימנים מוסכמים ומגיבים אליה כאילו הייתה אמיתית . כולנו מכירים פחות או יותר את הנוסח : "כל הדמויות וכל האירועים בספר הם פרי דמיונו של המחבר" . הפרוזה הבדיונית היא אפוא ידיעת כזב אמיתית, טעות מכוּונת בנוגע לעובדות, שאינה דבר שקר אלא דיבור של אמת, או במילים אחרות, שקר אונטי, אמפירי, שיש לו תוקף אונטולוגי, הבורא רצף אירועים לכיד שלא מומש במציאות אך עשוי היה להתקיים . הספרות יוצרת חלל "מורכב ומסובך בערך כמו המציאות" ( ההדגשה שלי, מ"ב ) , כותבת רונית מטלון במסה על כתיבה שבה, בלי לנקוב בשמו, היא עוסקת בריאליזם - לאו דווקא במונחי השייכות לאסכולה ריאליסטית של בידיון, אלא כביטוי לעיצוב מציאות מלאה 5 . מרגריט דיראס, "לכתוב", בתוך : יהושע ישועה ( עורך ) , לכתוב | מותו של הטייס האנגלי | שבי הקסם של לול ו . שטיין | סגן הקונסול תרגום : נורית פלד- אלחנן, ירושלים : כרמל, ,2004 עמ' ,21 22 .
|
|