|
|
עמוד:14
14 שמעון לוי סיפורו המופלא של מיכאל אֶנדֶה תיאטרון הצלליות של אופליה 6 הפך ב- 2022 למופע אינטימי של ( Ophelias Schattentheater ) קריאה מבוימת לקהלים קטנים בתיאטרון "תמונע" בתל אביב, בביצוע הפרופסורים שולי לב-אלג'ם, גד קֵינר-קיסינג'ר ואנוכי . פה ושם גם נדדנו איתו בארץ, מכיוון שזה מחזה מסע צלייני העובר מחושך לאור . בגרסתו הראשונה שיבצנו בסיפור אופליה קטעים על זקנה, חולשה ומוות . אחרי ה- 7 באוקטובר נתבענו להתייחס לאסון בביקורת על האחראים לחורבן, אך גם להציע קורטוב חמלה ומעט ריפוי . על פי סיפורו של אנדה נועדה הילדה אופליה לעלות על הבימה, כמו דמות אופליה של שקספיר ב המלט , אלא שקול הילדה היה חלש . לכן הפכוה הוריה ללחשנית בתיאטרון, לא ממש על הבימה אלא בחוץ-בימה, בצל הקלעים . כך היא למדה בעל פה והיטב הרבה מחזות נהדרים . בהדרגה מתחילים להגיע אל אופליה צללים המבקשים את חסותה . בנדיבותה היא מאמצת אותם . כשאופליה נחלשת, מזדקנת, מפוטרת מעבודתה ומושלכת מדירתה, מתגייסים הצללים לעזרתה והיא מייסדת איתם תיאטרון צללים נודד מצליח . הם מציגים בפריפריה, בתיאטרוני שוליים קטנים, משתפים ואינטימיים, כפי שגם שלושתנו מנסים : להופיע ולהעלות ממיטב היצירות על הבימה . אופליה, ששמה מרמז בעברית, אם כי לגמרי במקרה, לאופל, מדובבת את הצללים בלחישותיה . לחישה היא הצל האקוסטי של הקול . כאשר מגיע צל המוות היא מאמצת גם אותו ברוחב ליבה . בסוף הופכים כל הצללים לאורות . למופע הקריאה המוצללת שלנו הוספנו פיוט עברי עתיק של קללות עסיסיות, קטעי פרוזה ודרמה מאת סמואל בקט והרולד פינטר, שירים מאת יעל גלוברמן, אלזה לסקר שילר, אנטון שמאס 6 . , Michael Ende , Ophelias Schattentheater , Stuttgart : Thienemann 2008
|
|