|
|
עמוד:14
ומשבשת את מאמציהן להתמיד ולהיאחז במקום העבודה . אחד הפחדים הגדולים של נשים הוא הפחד להידרדר לעוני, שמא לא תהיה קורת גג להן ולילדיהן, ולא אחת הפחד הזה דוחף אותן למעגל של כניסה-יציאה וחוזר חלילה למערכת אלימה והרסנית, לזרועות הבעל המכה . מנחם קורמן ( 2014 ) , כמו בראש ואחרים, מציע לעסוק בפעילות חינוכית להגברת המודעות בכל מגזרי החברה . חשוב להעצים את הנשים המוכות ולפעול ליציבותן הכלכלית והחברתית ולתמוך בהן במיוחד לאחר יציאתן מהמקלט . לדוגמה, גם לאחר גירושיה של שרה היא נכנסה כמה פעמים למקלטים עם ילדיה ובכל פעם יצאה וחזרה לבעל המכה כי לא הצליחה להסתדר מבחינה כלכלית . גם לאחר הניתוק מבני הזוג הם ממשיכים לשלוט בהן . הם מגיעים למקום עבודתן, מטרידים ומאיימים ומפריעים לנשים להחזיק משרה לאורך זמן . התשדירים בתקשורת מפצירים בנשים נפגעות אלימות לשבור את מעגל השתיקה . אך לא בטוח שהגורמים הרלוונטיים יהיו שם ביום שאחרי . 9 של משרד 8 חוזר מנכ"ל מס' 11 / 7כשירות ורגישות תרבותית : הבריאות דן בהטרוגניות החברתית והתרבותית בנושאי דת, תרבות ושפה ובאופי הייחודי של כל קבוצה מבחינת מסורת, סגנון חיים וקודים התנהגותיים הייחודיים לה . בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 קלטה ישראל מעל למיליון עולים בעיקר מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, ובשנת 2018 הגיע שיעורם לכ- % 13 מכלל האוכלוסייה . בשנת 2019 היה שיעור משפחות העולים המטופלות במרכזים למניעה ולטיפול באלמ"ב כ- % 4 . 19 מכלל המטופלים, ושיעור הנשים העולות ששהו במקלטים היה % 27 מכלל הנשים ששהו במקלטים . ברוך רוזן ואח' ( 2008 ) מגדירים רגישות 8 . ראו ניתוח מעמיק בחוזר המנהל הכללי, משרד הבריאות, "התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות", 2011 . 02 . ,03 פרק ,3 . https : / / www health . gov . il / hozer / mk 07 _ 2011 . pdf 9 . שם . נעמי גל 14
|
|