|
|
עמוד:6
בירושלים, תמוז בבית שמש, ומגוון בשדרות שלושת הראשונים קשורים לתק"ם והאחרון לקבה"א . האוכלוסייה הקיבוצית מחולקת לארבע תנועות . הגדולה ביניהן, התנועה הקיבוצית המאוחדת ) התק"ם ( , מהווה כ 0 / 600 של כלל האוכלוסייה הקיבוצית . השנייה בגודלה היא הקיבוץ הארצי ) הקבה"א ( , ובה כ 0 / 320 של האוכלוסייה הקיבוצית . אחריהן באים הקיבוץ הדתי ) הקבה"ד ( ובה 0 / ,60 ופועלי אגודת ישראל ) פא"י ( 0 / 20 . חלוקה זאת נשמרת לאורך שנים . כ 0 / 800 מהאוכלוסייה הקיבוצית מרוכזים בקיבוצים שנוסדו לפני הקמת המדינה . אם מוסיפים את היישובים שנוסדו בעשור הראשון שלאחר קום המדינה, אזי מגיעים לכ 0 / " 94 מכלל אוכלוסיית הקיבוץ . בניגוד למגמה הקיימת בקרב רוב האוכלוסייה היהודית להשתקע במרכז הארץ ואף במספר מצומצם של יישובים עירוניים, מיעוטם נמצאים במרכז הארץ . הנכונות לקחת על עצמם את ביצוע המדיניות הציונית של קביעת גבולות המדינה באמצעות התיישבות חקלאית, ובהמשך, המדיניות הממלכתית של פיזור האוכלוסייה היהודית, הביאה לפיזור האוכלוסייה הקיבוצית בפריפריה ביישובים בעלי אופי כפרי . עם זאת, הרחבת הערים בכמה אזורים בארץ, מציבה בפני קיבוצים רבים אפשרות להיבלע לתוך סביבה עירונית . בשנים האחרונות מסתמן תהליך של הזדקנות האוכלוסייה הקיבוצית, המתבטא הן בצמצום הילודה והן בגידול מספר החברים בני 75 ומעלה . בשנת 1996 הגיע גיל החציון ) מחצית האוכלוסייה נמצאת מעל גיל זה והמחצית השנייה מתחת לגיל זה ( ל 6 . 27 שנה לעומת 8 . 25 בשנת ,1989 אך הוא עדיין נמוך מגיל החציון באוכלוסייה היהודית הסובבת, העומד זה שנים מספר קצת מעל 29 . מבחינת הגיל, ההבדל העיקרי בין האוכלוסייה הקיבוצית לבין האוכלוסייה היהודית הסובבת נמצא בשיעורן היחסי של קבוצות הגיל השונות : שכבת הגיל 81 34 גדולה יותר בקיבוץ מאשר באוכלוסייה הכללית ואילו השכבה 53 44 קטנה בקיבוץ לעומת האוכלוסייה הכללית . אם להתבסס על ההנחות המקובלות ששכבות הגיל 53 45 ) / + ( הן הפעילות משקית וחברתית, ניתן להבחין בתהליכים דמוגרפיים שליליים . אלה גוברים ככל שהקיבוץ ותיק יותר . השנים 0791 1985 היו תקופה של גידול מואץ באוכלוסייה הקיבוצית . באמצע שנות ה 80 בעקבות המשבר שפקד את הקיבוצים נעצר גידול האוכלוסייה . בהבדל מהתקופה הקודמת, בשנים 5891 ,1993 גדלה האוכלוסייה רק במעט, ואף הגידול הזה כלל אלפי עולים חדשים שנכנסו לקיבוצים למטרת קליטה ארעית בתכנית "בית ראשון במולדת" . האוכלוסייה הכללית הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר בשנת ,1985 אך השיא במספר החברים וילדיהם היה ב 1986 לאחר מכן חלה תפנית במגמת הגידול הן במספר חברים ומועמדים והן במספר הילדים, למעשה קטנה האוכלוסייה הקבועה . בולטת במיוחד הירידה באוכלוסיית הילדים . פרט לעשור של צמיחה כלכלית מאמצע שנות ה 70 עד לאמצע שנות ה ,80 מרבית השנים מאזן ההגירה הוא שלילי . מקור הגידול של הקיבוץ היה בעיקר בני החברים . בעשור האחרון הולך וקטן שיעור הריבוי הטבעי . קיימת ירידה בילודה וזו באה לידי ביטוי בהקטנת קבוצת הגיל הרך . שינוי דמוגרפי זה מתקדם עם השנים ויגרום להקטנת אוכלוסיית קבוצות הגיל הצעירות והפעילות בשנים הבאות . שיעורי העזיבה השנתיים מגלים שהתגובות הראשונות למשבר הכלכלי התרחשו כבר בשנת ,1985 אף שלא השתקפו בסיכומי האוכלוסייה של אותה שנה . העזיבות הראשונות בעקבות המשבר הכלכלי באו מן המצטרפים הפוטנציאליים . המועמדים עזבו מיד בשיעורים גבוהים והגיעו לשיא ב 1986 באותה שנה חלה ירידה ניכרת באוכלוסייה הזמנית, אך יש לציין שזאת החרפה של מגמה שהתחילה קודם לכן . לאחר שנה כבר נרשמו התוצאות של עזיבות בקרב החברים . שיעורי עזיבת החברים היו גבוהים במיוחד בשנים 8891 1989 שיעורי העזיבה מקרב האוכלוסייה הקבועה משקפים את מצבן הנבדל של הקבוצות השונות : החברים צריכים להחליט על עזיבה, בני החברים צריכים להחליט על חייהם בכלל, והמועמדים באו לבחון את האפשרות להצטרף לקיבוץ . הראשונים להגיב הם המועמדים, מיד בהיוודע קיומו של משבר כלכלי . גם שיעורי העזיבה של הבנים והחברים משתנים והולכים במשך השנים, עם שינוי התנאים בקיבוץ . גל העזיבות לא פגע בכל הקיבוצים במידה שווה . העזיבות בקבוצת הקיבוצים הוותיקים ביותר פחותות מחלקם באוכלוסייה הקיבוצית כל השנים . סך העזיבות בקיבוצים בעלי ותק בינוני דומה לשיעורם
|
|