|
|
עמוד:7
תרבות וטבע שני פנים לחברה הקיבוצית הפן התרבותי והפן הטבעי . כול קיבוץ צומח מרקע תרבותי מסוים, שבא לידי ביטוי באידיאולוגיה מסוימת ובחוויות הקשורות לאותו רקע תרבותי . מן המרכיבים האלה נוסד המסד הרעיוני של הקיבוץ, והוא שמביא את החברים לנטוש צורת חיים אחרת ולהתאחד בהקמת קיבוץ ובפיתוחו . בתקופת הבראשית הזאת קיים הקיבוץ בדרךכלל בתודעה בלבד, ולפי עוצמת הקשר עשוי המסד הרעיוני לאחד את החברים, והממד התודעתי מתחבר בהדרגה עם הממד הגשמי של תהליך בניית היישוב . הקיבוץ הופך לחברה טבעית בשעה שנוצרת תשתית משפחתית, תשומת הלב מוסבת לגידול ילדים, ומתחזק הקשר למקום . הפן התרבותי משתנה עם הזמן . הרקע הרעיוני והחווייתי נחלש ומתרקמת תחתיו תרבות המקום המיוסדת על תודעה משותפת של הציבור המקומי, השפעות מן המסד הרעיוני המקורי, מנהגי שגרת החיים, וקשר ל"טריטוריה" המשותפת של היישוב והנוף . השתי בין שני הפנים גורם לפיצול מסוים באוכלוסיית הקיבוץ . עבור אותם האנשים שהגיעו אל הקיבוץ מתוך הכרעה רעיונית ומתוך בחירה אישית נשאר הקיבוץ ביסודו חברה רעיונית . אבל, עבור אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ ונמצאים בו בדרך הטבע, כדוגמת רוב בני קיבוץ ובני זוגם, הקיבוץ הוא קודם כול בית וחברה טבעית . עבורם, הבית הקיבוצי והחברה הקיבוצית חייבים לעמוד באותם קריטריונים שעומדים בהם בית וחברה בכול מקום אחר . לפעמים קשה לחברים שבאו ממקום אחר להבין שבני הקיבוץ אינם מכירים מקרוב צורת חיים אחרת, ולכן החברה הקיבוצית טבעית להם וכול חברה אחרת אינה כזאת . סביר שזאת הסיבה לסקרנות שמניעה בני קיבוץ לצאת מן הקיבוץ בגיל מסוים כדי להכיר חברה אחרת, ויהיה זה בארה"ב, פרו, או הודו . השוני מסקרן ומגרה . וייתכן גם שהקשר לבית ולחברה טבעית מסביר מדוע חוזרים 0 / 300 מן העוזבים ) לפי נתוני התק"ם . ( הקיבוץ מוכיח את עצמו כבית טוב לילדים, ורוב בני הקיבוץ שומרים על זיכרונות של ילדות מאושרת . סביר שזאת הסיבה מדוע מחציתם נקלטים בקיבוץ, גם לאחר טיולים ארוכים ברחבי תבל, וממשיכים באורח החיים המוכר להם ובחברה הטבעית להם ) לפי נתוני התק"ם . ( ) ראו פרק א' ( . הקליטה המסיבית הזאת, שאין כדוגמתה בחברות השוק, יוצרת גוש הולך וגדל של ילידי המקום . בשנת 1994 היו 0 / 0 24מן החברים המועמדים בתק"ם בני קיבוץ . יחד עם הוריהם ובני זוגם נוצר באוכלוסייה הבוגרת רוב גדול המחובר בקשרים טבעיים של קירבה משפחתית ובתוספת הילדים מגיע הגוף הזה ל 0 / 008 0 / 900 מן האוכלוסייה הקבועה . מרכיב חשוב בפן התרבותי היה הוויכוח על הגדרת הקיבוץ . האם הקיבוץ הוא אמצעי או מטרה, כלומר האם תפקידו לשמש כלי ביצוע של מדיניות ציונית או שמא הוא גם דגם לחברת העתיד . בזמנו, לבש הוויכוח הזה צורה של ניגוד בין ההשקפה שראתה בקיבוץ "חברה משימתית", המיועדת למלא תפקידים לאומיים, ובין זו שראתה בו "חברה מהפכנית" המיועדת לבנות בתוך עצמה דגם של משטר חברתיכלכלי חדש ובעל ערך בפני עצמו . אותו ויכוח התגלגל לנוסח אחר שהבדיל בין התפקיד הלאומי של בניית הארץ, ובין התפקיד הלאומי של בניית עם . בינתיים השתנה המצב . מחסור במים ובעתודה של קרקע מתאימה, יחד עם קשיי החקלאות, הביאו לירידה בחשיבות הכלכלית של יישובים חקלאים נוספים ובכדאיותם ונבלמה תנופת ההתיישבות הקיבוצית תחת הדגל של "יישוב הארץ" . התמורה הזאת גרמה להתעוררות מחודשת של הוויכוח הישן על אופיו המשימתי של הקיבוץ . היום יש גורמים רבים אחרים שעוסקים בבניית הארץ, רוב בוגרי תנועות הנוער איבד את הלהט המהפכני לבניית חברה אחרת, ורוב בני קיבוץ נוטים יותר להסתגלות מאשר למהפכה . נשכח כמעט לחלוטין הרעיון האחר של הציונות, שהיה כה חשוב ובולט בעיני בני העליות הראשונות, והוא של בניית העם . א"ד גורדון הדגיש את הצורך המוסרי לבנות את העם מחדש על יסוד אדם חדש . קריאתו עומדת היום כאתגר לאומי ממדרגה ראשונה לקיבוצים, ולא ברור אם יהיה מענה : "באנו לארץישראל להחיות את העם ואת הארץ . אבל העיקר הוא העם . תחיית העם קודמת לגאולת הארץ . אנחנו מעמידים את הכל על העם . לא בכוחות מבחוץ ולא בחסדם של אחרים ניוושע . " ) האומה והאדמה, עמ' 258 (
|
|