מבוא

עמוד:7

תרבות וטבע שני פנים לחברה הקיבוצית ­ הפן התרבותי והפן הטבעי . כול קיבוץ צומח מרקע תרבותי מסוים, שבא לידי ביטוי באידיאולוגיה מסוימת ובחוויות הקשורות לאותו רקע תרבותי . מן המרכיבים האלה נוסד המסד הרעיוני של הקיבוץ, והוא שמביא את החברים לנטוש צורת חיים אחרת ולהתאחד בהקמת קיבוץ ובפיתוחו . בתקופת הבראשית הזאת קיים הקיבוץ בדרך­כלל בתודעה בלבד, ולפי עוצמת הקשר עשוי המסד הרעיוני לאחד את החברים, והממד התודעתי מתחבר בהדרגה עם הממד הגשמי של תהליך בניית היישוב . הקיבוץ הופך לחברה טבעית בשעה שנוצרת תשתית משפחתית, תשומת הלב מוסבת לגידול ילדים, ומתחזק הקשר למקום . הפן התרבותי משתנה עם הזמן . הרקע הרעיוני והחווייתי נחלש ומתרקמת תחתיו תרבות המקום המיוסדת על תודעה משותפת של הציבור המקומי, השפעות מן המסד הרעיוני המקורי, מנהגי שגרת החיים, וקשר ל"טריטוריה" המשותפת של היישוב והנוף . השתי בין שני הפנים גורם לפיצול מסוים באוכלוסיית הקיבוץ . עבור אותם האנשים שהגיעו אל הקיבוץ מתוך הכרעה רעיונית ומתוך בחירה אישית נשאר הקיבוץ ביסודו חברה רעיונית . אבל, עבור אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ ונמצאים בו בדרך הטבע, כדוגמת רוב בני קיבוץ ובני זוגם, הקיבוץ הוא קודם כול בית וחברה טבעית . עבורם, הבית הקיבוצי והחברה הקיבוצית חייבים לעמוד באותם קריטריונים שעומדים בהם בית וחברה בכול מקום אחר . לפעמים קשה לחברים שבאו ממקום אחר להבין שבני הקיבוץ אינם מכירים מקרוב צורת חיים אחרת, ולכן החברה הקיבוצית טבעית להם וכול חברה אחרת אינה כזאת . סביר שזאת הסיבה לסקרנות שמניעה בני קיבוץ לצאת מן הקיבוץ בגיל מסוים כדי להכיר חברה אחרת, ויהיה זה בארה"ב, פרו, או הודו . השוני מסקרן ומגרה . וייתכן גם שהקשר לבית ולחברה טבעית מסביר מדוע חוזרים 0 / 300 מן העוזבים ) לפי נתוני התק"ם . ( הקיבוץ מוכיח את עצמו כבית טוב לילדים, ורוב בני הקיבוץ שומרים על זיכרונות של ילדות מאושרת . סביר שזאת הסיבה מדוע מחציתם נקלטים בקיבוץ, גם לאחר טיולים ארוכים ברחבי תבל, וממשיכים באורח החיים המוכר להם ובחברה הטבעית להם ) לפי נתוני התק"ם . ( ) ראו פרק א' ( . הקליטה המסיבית הזאת, שאין כדוגמתה בחברות השוק, יוצרת גוש הולך וגדל של ילידי המקום . בשנת 1994 היו 0 / 0 24מן החברים המועמדים בתק"ם בני קיבוץ . יחד עם הוריהם ובני זוגם נוצר באוכלוסייה הבוגרת רוב גדול המחובר בקשרים טבעיים של קירבה משפחתית ובתוספת הילדים מגיע הגוף הזה ל­ 0 / 008­ 0 / 900 מן האוכלוסייה הקבועה . מרכיב חשוב בפן התרבותי היה הוויכוח על הגדרת הקיבוץ . האם הקיבוץ הוא אמצעי או מטרה, כלומר האם תפקידו לשמש כלי ביצוע של מדיניות ציונית או שמא הוא גם דגם לחברת העתיד . בזמנו, לבש הוויכוח הזה צורה של ניגוד בין ההשקפה שראתה בקיבוץ "חברה משימתית", המיועדת למלא תפקידים לאומיים, ובין זו שראתה בו "חברה מהפכנית" המיועדת לבנות בתוך עצמה דגם של משטר חברתי­כלכלי חדש ובעל ערך בפני עצמו . אותו ויכוח התגלגל לנוסח אחר שהבדיל בין התפקיד הלאומי של בניית הארץ, ובין התפקיד הלאומי של בניית עם . בינתיים השתנה המצב . מחסור במים ובעתודה של קרקע מתאימה, יחד עם קשיי החקלאות, הביאו לירידה בחשיבות הכלכלית של יישובים חקלאים נוספים ובכדאיותם ונבלמה תנופת ההתיישבות הקיבוצית תחת הדגל של "יישוב הארץ" . התמורה הזאת גרמה להתעוררות מחודשת של הוויכוח הישן על אופיו המשימתי של הקיבוץ . היום יש גורמים רבים אחרים שעוסקים בבניית הארץ, רוב בוגרי תנועות הנוער איבד את הלהט המהפכני לבניית חברה אחרת, ורוב בני קיבוץ נוטים יותר להסתגלות מאשר למהפכה . נשכח כמעט לחלוטין הרעיון האחר של הציונות, שהיה כה חשוב ובולט בעיני בני העליות הראשונות, והוא של בניית העם . א"ד גורדון הדגיש את הצורך המוסרי לבנות את העם מחדש על יסוד אדם חדש . קריאתו עומדת היום כאתגר לאומי ממדרגה ראשונה לקיבוצים, ולא ברור אם יהיה מענה : "באנו לארץ­ישראל להחיות את העם ואת הארץ . אבל העיקר הוא העם . תחיית העם קודמת לגאולת הארץ . אנחנו מעמידים את הכל על העם . לא בכוחות מבחוץ ולא בחסדם של אחרים ניוושע . " ) האומה והאדמה, עמ' 258 (

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר