מבוא

עמוד:6

מגמות חברתיות מאז 1985 בולטת מגמת ירידה באוכלוסיית הילדים בקיבוץ . עקב ירידה תלולה בילודה . בין השנים 5891­ 1992 ירד מספר הלידות כמעט בשליש . אחד ההסברים לתופעה הוא בהצטמצמות שכבת גיל הפוריות עקב עזיבות . אמנם היו בראשית התקופה משפחות צעירות שעזבו עם ילדיהן בשיעור גבוה מן הממוצע הרב­שנתי, אבל בינתיים נקלטו צעירים אחרים ולא צומצמה שכבת הפוריות . באוכלוסייה הקיבוצית בשנת 1985 היו 59,200 בני 51­ ,44 ובאותה שנה נולדו 2,975 תינוקות . ולעומת זאת, בשנת 1992 היו 60,600 בני 51­ ,44 ובאותה שנה נולדו רק 2,097 תינוקות . בין השנים 5891­ 1992 ירד מספרם של בני 0­ 4 מ­ 13,400 ל­ 11,200 ) ירידה של 0 / > 16 ( . ההסבר התקף יותר לצמצום באוכלוסיית הילדים נמצא בתחום אחר, והוא השינוי שחל בהתנהגות החברתית או התרבותית של הדור הצעיר . במשך כל התקופה הנזכרת לעיל, סיימו את השירות הצבאי מדי שנה כ­ 2,000 בני קיבוץ . מתוך סיבות שונות ומשונות, בחרו רובם לדחות את מועד קליטתם בקיבוץ, וכן גם את מועד הקמת המשפחה . עובדה היא, שבשנת 1972 היו נשואות מחצית הנשים בנות 02­ 24 באוכלוסייה הקיבוצית ואילו בשנת 1993 היו נשואות רק 0 ^ 3 . 5 מהנשים בתק"ם ו­ 0' 59 . 8 מהנשים בקיבוץ הארצי, בגילאים אלה . לעומת זאת מתברר, שבשנת 1993 נשואות 0 ^ 0 . 86 מהנשים בתק"ם ר ^ 80 . 83 מהנשים בקיבוץ הארצי בגילאים 03­ 34 ) בהשוואה ל­ 0 / י 3 . ­ 84 בחברה היהודית הסובבת ( . הדחייה של גיל הנישואים אופיינית גם לחברה היהודית הסובבת וגם לארצות רווחה אחרות ) והנושא נידון בהרחבה בפרק א' ( . מגמת דחיית הנישואים בולטת גם בתהליך הקליטה לחברות בקיבוץ, בו מסתמנת הארכה של תקופת המועמדות ובחירה לעזוב את הקיבוץ למספר שנים ולשוב אליו אחר­כך . רוב השבים חוזרים לא נשואים . בשנת 1992 שט ליישובי התק"ם 237 בני קיבוץ מבוגרים ר 36 ילדים בני קיבוץ, אבל בין המבוגרים היו רק 80 נשואים . בשל דחיית מועד הקליטה לחברות חל גידול מתמיד במספר מועמדיכדבנים, ובו בזמן אין גידול במספר החברים . ביישובי התק"ם ירד מספר החברים מ­ 36,551 ל­ ,35,935 מאז אמצע 1990 עד לאמצע ,1993 ואולם באותו זמן גדל מספר מועמדים­בנים מ­ 5,476 ל­ 6,554 . העיכוב בקבלה לחברות ובהקמת משפחה מחליש את הגיבוש החברתי של הקיבוץ ואת יציבותו . המשפחה תורמת תתמה ייחודית לחוסנה של החברה הקיבוצית, וסבירה ההשערה שהאיתנות היחסית של החברה הקיבוצית בשנות המשבר הכלכלי נבעה מכוח הרקמה של המשפחה המורחבת והקשרים האישיים ההדוקים שנרקמו בה ) גם בנושא זה נדון בהמשך ( . תמורה חשובה נוספת חלה בהרכב האנושי : מסיכומים שנעשו רק לאחתנה מתברר, שבתר האחתן נוצר מעין "מהפך" ביחס לשני המינים . בשנים הראשונות של הקיבוץ שררה בו אווירה גברית מאוד ­ של חורשים שתת ומגינים בנשק, ובפועל, במשך שנים היה בקיבוץ תב גברי . הזמן והטבע עשו את שלהם, ועקב תוחלת החיים הארוכה יותר של הנשים נוצר רוב של חברות בגיל המתקדם ­ בנות 60 ומעלה . עתה מתברר, שרוב נשיי נוצר גם בשכבת הגיל 03­ ,45 הן בתק"ם והן בקיבוץ הארצי . וכידוע, שכבת גיל 03­ 45 היא המרכזית בחברה הקיבוצית והיא הנושאת את עיקר האחריות למשק ולחברה . כעת יש בשכבת גיל זאת כ­ 6 < > 6 יותר חברות מחברים בתק"ם, וכ­ ) ^ 4 יותר חברות מחברים בקיבוץ הארצי . ואולם, בתק"ם גדלה שכבה זאת בכללותה, מאז ,1987 ואילו בקיבוץ הארצי היא קטנה . בדיקת גיל העוזבים בשנים האחרונות מגלה, שלא היה "משבר גיל ה­ 04" לא בתק"ם ולא בקיבוץ הארצי . אמנם אפשר להבחין בהבדל בין שני המגזרים, בשוני לכאורה בגיל העוזבים, כי רוב העוזבים בתק"ם הם בשנות ה­ 20 לחייהם, ואילו רוב העוזבים בקבה"א מבוגרים מעט יותר . אך הבדל זה יכול להיות בעיקרו תולדה של הבדל בנוהל רישום של מועד העזיבה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא