פֶּתַח דָּבָר

עמוד:11

פֶּתַח דָּבָר 11 רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְמִיעַשָלוֹם, חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ, שַׂלְמִי נְדָרָיִך, כִּי לֹא יוסִיף 2 עוֹד לַעֲבָר בָּךְ בְּלִיַּעַל, כֻּלֹּה נִכְרָת . " 2 אביא דעה מתוך מאמר שנתפרסם בעתון "הארץ" ב- 2014 . 11 . ,13 תחת הכותרת — לוח החרס חשף את גורלה של האימפריה האשורית ( חדשות מדע וסביבה ) . אומרים הכותבים, כי לטענת צוות חוקרים, אמריקאי-טורקי, הסיבות להתמוטטות אשור, הן שילוב של צפיפות אוכלוסין ושל בצורת . אדם שניידר, מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, וסַלים אדַאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול, מסבירים כך את תגליתם : "למיטב ידיעתנו, המחקר שלנו, הוא הראשון שמעלה את ההיפותזה, ולפיהָשינוי אקלימי, ובעיקר בצורת, תרם לקריסָתָה של האימפריה האשורית" . שניידר, שהוּא דוקטורַנט באנתרופולוגיה, והמחבר הראשי של המאמר, אשר התפרסם בכתב העת Climatic Change , שכותרתו — "לא נקצרו יבולים" אומר, שדו"ח, אשר שלח אסטרולוג החצר למלך אשור, נכתב על לוח חרס, בו הוא מדווח כי, "לא נקצרו יבולים" . היה זה בשנת 657 לפנה"ס . לדעת הכותבים, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, ערער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה של הממלכה . בחמש השנים, אשר חלפו מהשנה בה לא נקצרו יבולים, נקרעה אשור על ידי מלחמות אזרחים, בזו אחר זו . צבאות בבל ומדי יחד, תקפו את הממלכה שכוחה תש, והחריבו את נינוה בשנת 612 לפנה"ס . הבצורת לא הייתה אירוע חד-פעמי, אלא מצב שהתמשך שנים רבות . המלך סנחריב פעל להגדלת אוכלוסיית הבירה, ובכך גרם לצפיפות אוכלוסין קשה . בייחוד בנינוה . אכלוס היתר פגע ביכלתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת . החלה תסיסה בקרב העמים בשליטת אשור, ותקיפות של עמים אחרים מבחוץ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא