|
|
עמוד:14
14 פרק ראשון מערכתית : ממלכתית כללית ( חילונית ) וממלכתית דתית, ולצידן, מערכת בתי הספר של החרדים ) . לשכת העבודה של ההסתדרות בוטלה מפני לשכת עבודה ממלכתית . בן גוריון רצה גם בהקמתה של תנועת נוער אחת, ממלכתית . מה שנשאר כמות שהיה בעבר, הוא הספורט בישראל : שלושה מרכזים ( סקטורים ) בעלי זיקה פוליטית, הפועל, מכבי ובית"ר, המשיכו להיות הבעלים של מועדוני הספורט בהתאם . הכדורגל, מסיבת היותו המשחק הפופולארי ביותר, גילם את המפריד והמחבר בישראל של אז : כל קבוצת כדורגל הייתה שייכת לאחד מן המרכזים הנ"ל, והשייכות הזו סימנה גבולות בין 'אנחנו' ל'הם' . החיבור נעשה באמצעות מוסדית, ההתאחדות לכדורגל, ובאמצעות סימבולית, נבחרת ישראל . הרבה אלמנטים של הדיאלוג בין ה'אנחנו 'ו'הם' בכדורגל הישראלי יובאו אליו מן הסביבה הפוליטית תרבותית ועצבו את התנהגותו ובגרותו . על כך בהמשך . על כמחצית מהקרקע שנרכשה הוקם מגרש הפועל רחובות . במאי של שנת 1947 נערך טקס חנוכת מגרש הפועל בהנחייתה של מזכירת הסניף, ציפורה טוב . על מגרש זה התאמנה ושיחקה הפועל רחובות במשך שנים עד אשר לאחר כישלונות רצופים גלישה לליגות הנמוכות, וכיליון, הומרה בקבוצת הפועל מרמורק . קבוצת הפועל מרמורק הוקמה אמנם כבר בשנת 1949 על ידי נתנאל מרגלית, אך במשך השנים בהם הייתה הפועל רחובות דומיננטית . היא התקיימה בצילה והישגיה לא חרגו אל מעבר לליגות הנמוכות של הכדורגל הישראלי . ניתן לשער כי שחקנים שהוכיחו יכולת משחק בהפועל מרמורק 'גויסו' לטובת הפועל רחובות . כאשר בשלהי שנות השישים נעלמה קבוצת הכדורגל של הפועל רחובות ממשחקי הליגה ומרמורק באה תחתיה ( עד להיום ) הוחלף גם שמו של המגרש, עתה הוא נקרא על שם שחקן עבר 'אצטדיון הפועל עירוני מרמורק ע"ש נתנאל ( טוני ) שרעבי' . ועתה, מידי סוף שבוע, בדרך כלל ביום שישי שהוא היום בו נערכים משחקי 'ליגה אלף' ( אליה גלשה הפועל מרמורק מן הליגה הלאומית ) שחקני מרמורק מועכים את הדשא בנוכחות כמה תריסרים של אוהדים נאמנים ורעשנים . כמו הקוקייה, הפועל מרמורק וקמץ אוהדיה נעים ממקום למקום מחפשים לעצמם מגרש משחקים . עתה גם המגרש הזה שבת מפעילות . קבלנים-יזמים לוטשים אליו עיניים . הפועל מרמורק מקימת את משחקי הבית שלה באצטדיון של
|
|