המוען־נמען הכפול

עמוד:14

14 | בחזרה לטקסט ילדות : דפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בספרות וזיקתם לביבליותרפיה ניתן לומר כי הדיונים על המוען-נמען הכפול נעים כולם על פני הרצף שבין הקיום הסוציולוגי שלו לבין קיומו הטקסטואלי . שביט ( 1996 ) דבקה בצורה העקבית ביותר בהיבט הסוציולוגי של המושג, ובהקשר זה היא דנה במעמדה של ספרות הילדים בתוך המערכת הספרותית . מעמד זה כרוך לטענתה בדימוי העצמי הנמוך של הכותבים לילדים, המנסים להתמודד בדרכים שונות עם קהל היעד הכפול . הדרכים להתמודדות זו נעות על רצף הנע בין התמקדות בנמען הילד והתעלמות מהנמען המבוגר, ועד לקוטב השני, שבו הכותב מתעלם מעולמו של הילד הנמען ומפנה את הכתוב למבוגרים . במקרה האחרון מתקבלת ספרות המשתמשת בילד כתירוץ ומדברת כביכול אל המבוגר מאחורי גבו של הילד . המקרה ההפוך, שבו מוגבר קולו של הילד על חשבון הנמען המבוגר המקופח, מתקיים לטענתה של שביט בעיקר לצורכי הצלחה מסחרית . או׳סאליבן ( 1993 ) בדיונה מתקרבת יותר אל אקט הקריאה הפרטני, ובתוך כך היא מדגישה את ההיבט הטקסטואלי . היא אינה רואה במבוגרים השותפים בתהליך חלק מהמערכת אלא - מתווכים . פעילות תיווך זו נעה בין פונקציית הכתיבה והפרסום, השייכת להיבט הסוציולוגי, דרך פונקציית הבחירה וההמלצה, העומדת בתווך, ועד לביצוע הקריאה עצמה בפני הילד, שהיא כבר אקט טקסטואלי . בהמשך או׳סאליבן מציעה לראות במושג "נמען כפול" דימוי של רצף הנע בין שני הקטבים מבוגר - ילד ולא כקשר דיכוטומי . לדידה, המושג נבחר כתבנית האמורה לציין את העובדה שכמה מרכיבים בטקסט שלכאורה נועד ונכתב לילדים, יכולים להתממש למעשה רק על ידי מבוגר, ולכן הטקסט פונה בו-זמנית לקוראים בשתי המערכות הספרותיות - ספרות ילדים וספרות מבוגרים ; מערכות שבדרך כלל הן מקוטבות . מושג "הנמען הכפול" זוכה אפוא בדבריה לתיאור רך וגמיש יותר מהמקובל . תיאור זה הולם בהחלט את הטענה המרכזית של הספר הנוכחי בדבר אפשרות קיומו של דיאלוג בין שני הקולות . יעל דר ( 2007 ) מתארת את התופעה באמצעות המושג "זיקה בין-דורית", מושג שיכול להקיף מציאות סוציולוגית וטקסטואלית כאחת . לעומת מושג ה"זיקה", הפתוח למגוון של סוגי יחסים, מושג ה"הזדקקות", הגזור מאותו שורש ושבו דר משתמשת במקביל, מצביע על סוג ספציפי יותר של זיקה, הכולל בראש ובראשונה יחסי תלות . סצ'רדוטי ( 2000 ) בדרכה שלה קרובה גם היא לקוטב הטקסטואלי . חרף העובדה שהיא מבטלת כביכול את ההיררכיה בין שני הנמענים, בהמשך דבריה

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר