|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 הפרק הראשון יעסוק בילד כמושא פנייה ישיר של הכותב המבוגר . בעניין זה יידונו ספרי פרוזה מאת לאה גולדברג ואריך קסטנר, שבהם מתקיים דפוס של פנייה ישירה ומפורשת של המבוגר הכותב אל הילד הקורא, בין אם בגוף הטקסט או בהקדמה לו . הפרק השני ידון במקרים שבהם משמיע המבוגר את קולו הבוגר באמצעות קולו של ילד . למעשה אפשר לומר כי בדפוס זה המבוגר פונה אל הילד שבתוכו . בטקסטים אלו מתקיים מעין "עיבוי" של קול המבוגר הכותב וקול הילד הדובר . לצורך זה יידונו שירים מאת מרים ילן-שטקליס ויהודה אטלס . הפרק השלישי ידון באפשרות של דיאלוג בין קול המבוגר לבין קול הילד באמצעות קריאה מחדש בטקסט הילדות שלו . בשונה משאר פרקי הספר, שבמרכזם חקירה של טקסט, פרק זה יתבסס על תגובות של ציבור קוראים ועל התנסויות של בוגרים ספציפיים החוזרים אל טקסט הילדות של עצמם . 2 הפרק הרביעי יעמיד במרכזו טקסטים שאומנם נועדו למבוגרים, אך בו-בזמן הם גם מקיימים דיאלוג עם טקסט לילדים . יידונו סיפור קצר של אתגר קרת ורומן של שרה שילה, שבכל אחד מהם מתקיים דיאלוג כזה, שבו טקסט הילדות משמש כ"תיבת תהודה" מודעת או לא-מודעת לעלילה הגלויה של הטקסט למבוגרים . הפרק החמישי יתמקד בשני ספרים שבהם ילדים הם גיבורי העלילה . עלילתם מקבילה במידה רבה, ועם זאת האחד מהם מופנה לקוראים ילדים, ואילו האחר - לקוראים מבוגרים . ספרה של מירה לובה אי הילדים ייצג דפוס זה המיועד לילדים, וספרו של ויליאם גולדינג בעל זבוב ייצג את זה המיועד לקוראים בוגרים . במרכז הפרק השישי יעמוד דפוס המכונה "כתיבה כפולה", לפיו יוצר אחד מטפל בנושא אחד ומעצב אותו פעם כטקסט לילדים ובפעם אחרת כטקסט למבוגרים . לצורך זה נדון בשתי יוצרות, נורית זרחי ולאה גולדברג, שמפעלן הספרותי מופנה לשני קהלי יעד אלה . נבחן את השפעת דפוס הכתיבה הכפולה על אופי הדיאלוג בין המבוגר לילד כפי שהוא מתקיים ביצירות שנבחרו מתוך כלל יצירתן . הפרק השביעי והאחרון יעסוק באופן השתלבות המושגים "האני האחר" אצל ילדים והמושג המקביל לו - ה"צל" - בעולם המבוגרים ביצירות המיועדות לילדים ולמבוגרים . במרכז החלק הראשון של הפרק יעמדו שלוש יצירות לילדים 2 פרק זה הוא למעשה עיבוד מחודש של פרק ה מספרי הקול השלישי ( 2000 ) . מהדורה מחודשת ומתוקנת של הספר יצאה ב- 2009 .
|
|