|
|
עמוד:9
התהליכים הם בעלי עוצמה חזקה ביותר, ומשם הלאה למקומות האחרים, לערים הקטנות יותר . מושג ה"אקטיביזם" של תטעות הנוער במישור הציוני, גם הוא רב חשיבות מרדנות הנוער, מרדנות הנוער היהודי באופני הקיום היהודי בגולה, קצת נכונות להקרבה, קצת איהתחשבות בהורים ) אם כי ההורים והמשפחה עדיין נחשבו לתא חברתי חזק מאוד ( . הנוער, יותר מאחרים, שואף להוכיח את עצמו, ולכן הוא גם פעיל יותר, ואפילו מכניס אלמנט של ויטליות, של חיים, בתנועה הציונית . הנקודה השלישית היא האינטנסיפיקציה של הרעיון הציוני, וצריך להבחין בשלבים שעברה התפיסה האידיאולוגית הציונית . עד הופעתן של תנועות הנוער נחשבה הציונות לציונות "כללית", ולא ציונות הממוקדת בזרם כזה או בתפיסה אחרת . גם הלימוד והחינוך הציוני נעשו בצורה חובבנית בנקודות השונות בהן היו להם מהלכים במוסדות לימוד, ללא סדר ובלי מחשבה שיטתית . העובדה שבתנועות הנוער הצד הארגוני חזק ומשמעותי, ומכיון שההיבט החינוכי בתנועות נוער חשוב מאוד, אין כמעט ספק שבאמצעותן קיבל הנוער חינוך ציוני חזק, עמוק, משמעותי ואפילו פנה הנוער לזרמים אידיאולוגיים שונים, בין הרביזיוניזם לבין השומר הצעיר, או כל תנועה אחרת . כאן אנו מוצאים את ההתאמה הבולטת בין האופי האידיאולוגי של תנועות הנוער, כפי שהיו בתוניסיה, לאופי תנועות הנוער הקיימות במרכזים העולמיים האחרים . הנקודה הרביעית היא זו של המנהיגות שתרמו תנועות הנוער לתנועה הציונית . למעשה, בפעם הראשונה מופיעה הנהגה חדשה, שאינה שייכת לעילית היותר מבוגרת של החברה היהודית . כלומר, אם עד עכשיו מצאנו שכל המנהיגים הציוניים היו אנשים שעברו את גיל העשרים, מעתה אנחנו מוצאים מנהיגים ברמות של מנהיגי קינים או מנהיגי קבוצות נוער, שהם בגילים צעירים בהרבה . ומכיון שזה החל כבר באמצע שנות העשרים, הגענו לכך, שלאחר מלחמת העולם השנייה היו צעירים אלה למנהיגים של תנועות הנוער ושל הציונות התוניסאית . היו אלה מנהיגים שלהם עבר ציוני, שיש בהם נחישות החלטה . אלה הם אותם מנהיגים שעברו את שלב האינטנסיפיקציה של הרעיון הציוני, ועל ידי כך הם יכולים להציג תפיסה שונה מזו שהיתה קודם לכן . לאמור, למעשה נוצר בתוניסיה בשנות העשרים פוטנציאל עתידי, גרעין של הנהגה ציונית, שלא היה בארצות המגרב האחרות . במרוקו, למשל, לא היתה פעילות של תנועות צופים בשלב המתקדם, כבתוניסיה, ולכן גם אין בה עתודות להנהגה ציונית ממשית מייד לאחר מלחמת העולם השנייה כפי שהיה בתוניסיה . הנקודה החמישית במניין נקודות החשיבות של תנועות הנוער, שתנועות הנוער הכניסו לפעילות הציונית אלמנט חדש, באורח מאוד משמעותי פעילות של נשים בתנועה . למעט מקרה אחד שמצאנו, וגם הוא לא מקרה יהודי מקומי, נשים כמעט ולא פעלו בתנועה הציונית, עד הופעתן של תנועות הנוער . ) מדובר באשתו של אלפרד ולנסי, שהיה מנהיג התנועה ונשיא הפדרציה הציונית בתוניסיה עד ,1926
|
|