ד"ר חיים סעדון - המקרה של תוניסיה

עמוד:9

התהליכים הם בעלי עוצמה חזקה ביותר, ומשם הלאה למקומות האחרים, לערים הקטנות יותר . מושג ה"אקטיביזם" של תטעות הנוער במישור הציוני, גם הוא רב חשיבות ­ מרדנות הנוער, מרדנות הנוער היהודי באופני הקיום היהודי בגולה, קצת נכונות להקרבה, קצת אי­התחשבות בהורים ) אם כי ההורים והמשפחה עדיין נחשבו לתא חברתי חזק מאוד ( . הנוער, יותר מאחרים, שואף להוכיח את עצמו, ולכן הוא גם פעיל יותר, ואפילו מכניס אלמנט של ויטליות, של חיים, בתנועה הציונית . הנקודה השלישית היא האינטנסיפיקציה של הרעיון הציוני, וצריך להבחין בשלבים שעברה התפיסה האידיאולוגית הציונית . עד הופעתן של תנועות הנוער נחשבה הציונות לציונות "כללית", ולא ציונות הממוקדת בזרם כזה או בתפיסה אחרת . גם הלימוד והחינוך הציוני נעשו בצורה חובבנית בנקודות השונות בהן היו להם מהלכים במוסדות לימוד, ללא סדר ובלי מחשבה שיטתית . העובדה שבתנועות הנוער הצד הארגוני חזק ומשמעותי, ומכיון שההיבט החינוכי בתנועות נוער חשוב מאוד, אין כמעט ספק שבאמצעותן קיבל הנוער חינוך ציוני חזק, עמוק, משמעותי ­ ואפילו פנה הנוער לזרמים אידיאולוגיים שונים, בין הרביזיוניזם לבין השומר הצעיר, או כל תנועה אחרת . כאן אנו מוצאים את ההתאמה הבולטת בין האופי האידיאולוגי של תנועות הנוער, כפי שהיו בתוניסיה, לאופי תנועות הנוער הקיימות במרכזים העולמיים האחרים . הנקודה הרביעית היא זו של המנהיגות שתרמו תנועות הנוער לתנועה הציונית . למעשה, בפעם הראשונה מופיעה הנהגה חדשה, שאינה שייכת לעילית היותר מבוגרת של החברה היהודית . כלומר, אם עד עכשיו מצאנו שכל המנהיגים הציוניים היו אנשים שעברו את גיל העשרים, מעתה אנחנו מוצאים מנהיגים ברמות של מנהיגי קינים או מנהיגי קבוצות נוער, שהם בגילים צעירים בהרבה . ומכיון שזה החל כבר באמצע שנות העשרים, הגענו לכך, שלאחר מלחמת העולם השנייה היו צעירים אלה למנהיגים של תנועות הנוער ושל הציונות התוניסאית . היו אלה מנהיגים שלהם עבר ציוני, שיש בהם נחישות החלטה . אלה הם אותם מנהיגים שעברו את שלב האינטנסיפיקציה של הרעיון הציוני, ועל ידי כך הם יכולים להציג תפיסה שונה מזו שהיתה קודם לכן . לאמור, למעשה נוצר בתוניסיה בשנות העשרים פוטנציאל עתידי, גרעין של הנהגה ציונית, שלא היה בארצות המגרב האחרות . במרוקו, למשל, לא היתה פעילות של תנועות צופים בשלב המתקדם, כבתוניסיה, ולכן גם אין בה עתודות להנהגה ציונית ממשית מייד לאחר מלחמת העולם השנייה כפי שהיה בתוניסיה . הנקודה החמישית במניין נקודות החשיבות של תנועות הנוער, שתנועות הנוער הכניסו לפעילות הציונית אלמנט חדש, באורח מאוד משמעותי ­ פעילות של נשים בתנועה . למעט מקרה אחד שמצאנו, וגם הוא לא מקרה יהודי מקומי, נשים כמעט ולא פעלו בתנועה הציונית, עד הופעתן של תנועות הנוער . ) מדובר באשתו של אלפרד ולנסי, שהיה מנהיג התנועה ונשיא הפדרציה הציונית בתוניסיה עד ,1926

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר