|
|
עמוד:7
והשנייה, תחושת המחויבות למלא את החלל שנוצר במסר בעל משמעות פנאי ,■ מוסרית אוניברסלית או לאומית . תחושת המחויבות מביאה לאקטיביזם, והמחויבות היא של הציבור המבוגר, המנוסה, כלפי הנוער . את החברה היהודית בתוניסיה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, איפיינו מספר תופעות נוספות, כמו למשל : התייצבות המצב הכלכלי, העובדה שאנחנו נמצאים בתחילת הדור השני של הפרוטקטורט הצרפתי בתוניסיה, הריבוי הטבעי הגדול בחברה היהודית, וכמובן אי אפשר להתעלם מהחיקוי של התרבות הצרפתית ושל דפוסים דומים שקיימים בצרפת . אלה תהליכים שבאו לידי ביטוי בחברה הצרפתית ואומצו עלידי החברה היהודית בתוניסיה . כך למשל, תנועות הנוער הראשונות בתוניסיה דומות לתנועות שאנחנו מכירים אותן מצרפת, \ז . ¥ . 1 . אי "u . u . j . j . m . הראשונה היא תנועה יותר אזרחיתחילונית, ואילו התנועה השנייה מדגישה יותר את האלמנט היהודי שבתוכה . וכאן השאלה : מהי נקודת המפנה, זו המבטאת דבר חדש בחברה היהודית התוניסאית, כאשר נוצר שינוי בתהליך ותנועות נוער יהודיות כלליות היו לתנועות נוער ציוניות ? איך נוצר שינוי זהי כפי שאנו יודעים, התהליך הזה היה מקרי : פעילים בתנועת השומר הצעיר הגיעו מבלגיה לתוניסיה והשפיעו על תנועות הנוער בכיוון הציוני . צריך אולי להזכיר גם את השפעתו של דוד זמיר, שבא לתוניסיה ללמוד להיות נוקד . ויכול להיות, ששינוי זה מבטא דבר הרבה יותר עמוק את המשבר שחל בתנועה הציונית בתוניסיה, ב 1926 בערך, והנסיון להחדיר אלמנט הרבה יותר דינמי לפעילות . הפיכתן של תנועות הנוער תחילה לתנועת השומר הצעיר ואחר כך לתנועת בית"ר, מבטאת גם צורך של החברה המבוגרת ביחסים שלה עם החברה של הנוער . כאמור, המשבר בתנועה הציונית בתוניסיה ב ,1926 הוביל לכך שחיפשו את האלמנט הדינמי החדש, וזה נמצא בנוער . אני סבור, שהקשר שנוצר בין מצב שבו יש נוער המחפש את האתגר הזה, לבין העובדה שהגיעו שליחים, או אפילו אנשים שהגיעו באופן מקרי לתוניסיה, היה חיבור מיוחד מאוד . מה שאותי מעניין אינו ההיבט של מי שבא מבחוץ, כמו יכולת הקליטה של החברה התוניסאית את הרעיונות החדשים האלה . אני מבקש להתייחס בקצרה לשלבים בהתפתחות תנועות הנוער בטוניסיה . אני מבחין בארבעה שלבים : Eclaireurs Israelite de France Union Universelle de la Jeuness Juive
|
|