|
|
עמוד:13
החיצונית . עשינו זאת גם בחיזוק מעמד המשפחה, גם בהכנסת תעשייה, גם בחיוב ההשכלה האקדמית . אלה היו דברים שנדרשו, בתוקף תהליכי המודרניזציה ועליית רמת החיים . אבל, גם כשעשינו את מהפכת התיעוש וגם כאשר אמרנו שכל חברי הקיבוץ זכאים להיות אקדמאים, לא שינינו את הערכים הבסיסיים . כיום, בגלל נטישת ערכי היסוד, אנחנו רואים שאפילו בקרב בני הדור הקיבוצי ניכרת החלשה של מורשת תנועות הנוער . באחד המחקרים שנעשה ב'יד טבנקיף, במסגרת המחקר הסוציולוגי הגדול על 'הקיבוץ במפנה המאה', חקר עוז אלמוג שבעים תלמידים בני קיבוץ, מכיתות י''א י''ב, לעומת העירוניים . על פי הגדרתו הוא חקר את ההתנהגות הסוציולינגוויסטית שלהם . כלומר : מה הם המושגים שלהם ומה הם הביטויים שהם משתמשים בהם בדיבור . הוא גילה דברים מדאיגים מאוד : בני הקיבוץ דוחים את דפוס השירה בציבור, עד כדי לגלוג ומזלזלים בסוג הפזמונים שנקרא 'שירי ארץ ישראל'; אצל בני הקיבוצים, לפחות במחקר של אותם בני י''א י''ב של שלושה בתי ספר אזוריים, לא נמצאו הבדלים בינם ובין הילדים בעיר; יש דגש לשוני חזק על מיניות, ולאו דווקא פוריטניות מינית כי אס פתיחות ונהנתנות; אין להם עניין במדורי הפובלציסטיקה בעיתונות, ובולטת התרחקות מפולמוס פוליטי ואידיאולוגי 'לא בראש שלי' גישה אגוצנטרית . בכלל, בני הקיבוץ אינם רואים עצמם כאיזה חוד חנית של הגשמה . נכון, הם הולכים לצבא, אבל גם השירות הצבאי נתפס יותר במושגים של הישגיות ומקצועיות, וקביעת רזורמה אישי . ולא במושגים של אזרחות למופת או תרומה למדינה . בכך, אין הבדל בין בני קיבוץ ובני עיר . מחקר זה, שהוא מחקר מעניין ומרתק לגבי הסלנג והמושגים של הנוער הקיבוצי, הוא אות אזהרה רציני מאוד . ייתכן שביטול חטיבת בני הקיבוץ, כלומר, ביטול המסגרת שהתיימרה להיות תנועת נוער, היה אחת השגיאות הגדולות שעשינו . כיום אמנם מכניסים את בני הקיבוץ לתנועות הנוער, אבל בוטלה החטיבה הייחודית . אם הכניסה לתנועות הנוער תעלה יפה ויחזור המתח האידיאולוגי לבני הקיבוץ ייתכן שיחול רנסנס תנועתי . אין שום ספק, שמה שיקרה בתנועה הקיבוצית יקבע את גורל תנועת הנוער בעתיד . אני לא נבהל מתחושת משבר . אם יש משבר, צריך להכיר בו, לעמוד מולו בעיניים פקוחות, להתמודד איתו ולהתגבר עליו . בעבר הייתה תקופה שלא הייתה בנו תחושת משבר, וחיינו באשליה גדולה . בשנות ה ,80 הייתה תקופה של הרגשת התקדמות בלתי רגילה בתנועה הקיבוצית . מ 1975 עד 1985 היה בתנועה הקיבוצית גידול דמוגרפי של * ,30 וזאת אחרי המשבר שפרץ לאחר הקמת המדינה, בגלל שרוב החבריה עזבו, הלכו לצבא ולאוניברסיטה, והעלייה של ארצות האיסלאם לא הצטרפה לקיבוצים . אבל, מ ,1975 גדלנו דמוגרפית, היו השקעות אדירות, בבנייה, בבתי חרושת . כשבאתי להיות מזכיר התק''ם, ב ,1985 אמרו לי : אין כוח כלכלי יותר חזק מאשר התנועה הקיבוצית . היא חזקה יותר מבנק הפועלים, יותר מ'כור' . אחרי חודש נתברר לי שבתקופה הזאת גייסנו מיליארד דולר להשקעות אך את התפוקה הגדלנו רק במיליון דולר . וכשהיה צריך להחזיר את הכסף ולא יכולנו, נחתה עלינו ריבית רצחנית וכך בא עלינו המשבר הכלכלי, ובעקבותיו המשבר המורלי, ולאחר מכן האידיאולוגי . אבל, תחושת משבר היא סימן חיים ואין לפחד . ממשבר אפשר לצאת מחוזקים . חשוב לקבוע : מהי המדיניות, לאן 13
|
|