אהרון ידלין (חצרים, יד טבנקין):

עמוד:12

כמובן, מורשת השלב הפוליטי גורסת, בדרך כלל, את זכות ההנחלה של מערכת החינוך . כיום, זו צריכה להתייצב נגד הסכנות של הזמן הפנוי : שוטטות הנוער ללא תכלית, החלל הריק, ההתדרדרות לעבריינות, הסמים . נגד אלה צריך להתייצב . אך יש גם מי שאומר, שתנועת הנוער צריכה להתקיים מפני שהיא אולי המכשיר היחידי מול הסכנות של סטייה ועבריינות . אזכיר עוד כמה מישורים שבהם מורשת תנועת הנוער קיימת גם היום . אפתח בדמותו של צול"ל . אי אפשר לנתח, על רגל אחת, מה השתנה בסוציולוגיה של צה''ל ובמסלולים המובילים לפיקוד בצה"ל . לדעתי, צה"ל מושפע עדיין ממורשת הפלמ''ח שהיא יצירת תנועת הנוער . אין הוא צבא פרוסי . טוענים שאין בו משמעת, זה נכון . אין בו אפילו משמעת אמריקנית ­ לא צחצוח תלבושות ולא משטר של הצדעות . כיום, ברגע זה, ביום השנה העשירי לרצח אמיל גרינצווייג, נערך במשרד הביטחון, או במטכ''ל, דיון של פיקוד צה''ל על דמוקרטיה, זה אופייני מאוד לצה"ל, זה לא קיים בשום צבא אחר . זיקת לנוף הארץ . מורשת זו חשובה, ללא ספק, וקיימת בתנועת הנוער ­ הטיולים והסיורים, כל התנועה הארכיאולוגית, כפי שאני מכנה את דיבוק החפירות והסיורים . היה אצלנו גדנ''ע . כשביטלנו את הגדנ"ע קראנו לזה של''ח ­ חינוך שדה, חינוך לאומי, חינוך חברתי . גם החברה להגנת הטבע, היא מורשת של תנועת הנוער . אם תשתתפו בכינוס של החברה להגנת הטבע, תבחינו שם בכל הסגנון, אורח החיים וההתלהבות של תנועות הנוער . גם המועצה לשימור אתרים, שמנסה לשמר בניינים מתקופות הבראשית של ההתיישבות בארץ ­ ומבטאת את הכוח של הנוסטלגיה ­ בנויה על סגנון החיים התנועתי : חוסר הפורמאליזם, בלי העניבה, החבר'מניות העממית . אפילו פגישות הקיטורים של יום שישי הם המשך הפעילות של תנועת הנוער . בהקשר לכך אפשר לדבר הרבה גם על הספרות העברית . לדעתי, בלי תנועת הנוער, היחס לספרות בארץ היה כמו היחס לספרות באמריקה . בישראל ספר שירים יוצא בשלושת אלפים עותקים . באמריקה, הגדולה, הכמות זהה . בישראל, ספרי השירה שיוצאים בשלושת אלפים עותקים, נקנים ונקראים . הם אינם מצרך לראוות הספרות העברית בלבד . לא אעסוק כאן בכל המורשת . לקראת סיום, אני מבקש לזכור שהמורשת הזאת אפשר שלא תתמיד לאורך ימים . חייבים לזכור זאת . ברצוני להוסיף עוד שני עניינים . ראשית ­ יש ציבור גדול בארץ שהקודים הפנימיים של תנועת הנוער אינם מדברים ללבו . העלייה מארצות האיסלאם, רוגזיה, אתיופיה לא הייתה עלייה תנועתית . אמנם בארצות האיסלאם הייתה תנועת נוער . לא במקרה יש ב'יד טבנקיף מכון מיוחד שעוסק בעלייה החלוצית מארצות האיסלאם, ומוכיח שהייתה תנועת נוער בעירק, במרוקו ובארצות מוסלמיות אחרות, אבל השפעתה הייתה חלשה יותר מאשר בארצות המערב . לפיכך, יש בארץ ציבור גדול שהקודים הפנימיים האלה לא מדברים אליו בכלל . אך הדבר שמדאיג יותר ­ מתחיל חיקוי של התבטלות, בתוך התנועה הקיבוצית עצמה . אכן, תמיד ביצענו שינויים ותמיד הסתגלנו לחברה 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא