אהרון ידלין (חצרים, יד טבנקין):

עמוד:8

לבני גיל זה השם 'תנועת נוער' הוא באמת שם מתאים . זו תנועת נוער וצעירים, ולא תנועת ילדים . לשלב השני בתנועת הנוער אני קורא ­ 'השלב הפוליטי' . זה שלב של התארגנות, של מיסוד . במקום תנועת נוער ניתן להבחין בארגון נוער פוליטי או ארגון נוער תנועתי, אם לשמור על המושג 'תנועה' . דור המייסדים גיבש אידיאולוגיה, והוא מנחיל אותה לדור ההמשך . כך קרה ב'שומר הצעיר', כך קרה ב'דרור', וכך גם קרה בארץ, ב'מחנות העולים' וב'הנוער העובד' . לאור האידיאולוגיה ­ דור המייסדים מתארגן כקבוצת לחץ, או כמפלגה פוליטית, או כארגון התיישבותי . הוא דוגל בשינוי פני החברה לאור האידיאולוגיה . ובני הנעורים בתנועה, שבשלב הזה מצטרפים אליהם גם ילדים בגיל עשר, הופכים בעצם לחיל מילואים, לרזרבואר אנושי לתנועה הבוגרת, למפלגה, לתנועה ההתיישבותית, ל'קיבוץ הארצי', ל'קיבוץ המאוחד', ל'חבר הקבוצות' . בשלב הפוליטי של תנועת הנוער מתחנכים להזדהות עם הערכים ולהגשמה עצמית שלהם . השלב הבא של תנועת הנוער הוא השלב הריאליסטי . זה קרה אצלנו בעקבות הקמת המדינה . תנועת הנוער הסתלקה ממרדנות כוללת . אולי גם מפני שהמבוגרים תפסו את השלטון . בשלב זה היא מוכנה לשתף פעולה עם בית הספר וההורים, היא פונה לממסד בבקשה לעזרה כספית, ומפתחת גם מסגרות מועדוניות . 'הנוער העובד', למשל פיתח מסגרות של מועדונים ביישוב החדש, בקרב העלייה החדשה שהגיעה בשנות החמישים . בשלב הזה, תנועת הנוער הופכת בעצם לתנועת ילדים . מרבית המתבגרים עוזבים את התנועה . דווקא כשהם מגיעים לגיל הקלאסי של תנועת הנוער, גיל שש­עשרה, שבע­עשרה, שמונה­עשרה או עשרים, הם עוזבים את תנועת הנוער . כך קורה גם בימינו אלה, ובשנים האחרונות . תנועת הנוער משמשת, מבחינה מסוימת, כשמרטף לאומי . היא דואגת לשעות הפנאי של ציבור ילדים ונוער . ומשמשת, בעצם, כתנועה למען הנוער, כמסגרת של חינוך משלים . סימני ההיכר שלה הפוכים לאלה שבגלגול הקלאסי : במקום מרד ומהפכה ­ קבלת נורמות של מבוגרים וזיקה לתנועות של מבוגרים . כל תנועות הנוער בארץ הן פוליטיות, קשורות במפלגות, בתנועות התיישבותיות, מבית''ר ו'הצופים', ועד 'השומר הצעיר', אם כי המתח האידיאולוגי והעקביות בהגשמה נחלשים והולכים . הגיוס הוא מגיל צעיר . דרך אגב, גם בגולה, הגיוס לתנועות הנוער מתחיל מגיל שמונה ולפעמים מגיל שש . 'השומר הצעיר' בפריס, למשל, מגייס ילדים בגיל שמונה . בבואנוס איירס, מקימים מסגרת של 'קינדער' מגן חובה . התנועה כוללת, בעיקר, ילדים מגיל שמונה עד 51­ 16 . בגיל שמונה עשרה ­ נשארים אך מעטים . השלב הריאליסטי הוא שלב של גיבוש ומיסוד ושל חוסר מתח אידיאולוגי . אני נמנה עם אלה שמאמינים שיש לפעמים מחזוריות בחיים החברתיים, וייתכן שמופיעים כיום ניצנים ראשונים למה שראוי להיקרא 'תנועות נוער' . וזאת דווקא בגלל המשברים של ארגוני תנועות הנוער . המשברים מתבטאים, כאמור, בנטישת המתבגרים את התנועה . לכך אני יכול להוסיף גם את מיעוט ההתגייסות של התנועות הקיבוציות להדרכה בתנועות הנוער .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא