יחזקאל אבנרי (החותרים): המחנות העולים בפלמ"ח

עמוד:14

­ 14 ­ תלמידי השמיניות הצליחו להוציא באותם הימים לעבודה, ובמקביל גם קצת לאימונים, כ­ 85 $ מכלל תלמידי השישיות בארץ, כ­ 75 $ מבין תלמידי השביעיות, וקרוב ל­ 70 $ מתלמידי השמיניות ! נכון הוא, שתור הזהב הזה היה קצר מאוד, וכבר שנה אחרי כן ­ בעיקר בגלל התערבות האוניברסיטה והוועד הלאומי, וועדת החינוך של הוועד הלאומי ­ התלמידים מיהרו ועזבו את המשקים וחזרו ללימודים . צווי גיוס עדיין לא חייבו את הנוער הלומד לאיזו שהיא פעילות ­ אם בתחום הנוטרות, אם בגיוס לצבא הבריטי, וכמובן בגיוס לכוח המגן, לפלמ"ח ) שאז קראו לו בשם "המסגרת", ואסור היה להזכיר את שמו במפורש ( . אז גם התחיל הוויכוח בהמחנות העולים באשר לגיוס לצבא הבריטי . הוויכוח לא היה פשוט והשאלה שעמדה לדיון נקשרת לנושא המרכזי של המפגש שלנו היום . השאלה הגורלית להתיישבות הייתה : האם הנוער, שהוא הרזרבה היחידה שנותרה להתיישבות, ממשיך להיות שותף לאחריות הלאומית הכוללת שנשאה על עצמה התנועה ההתיישבותית גם בזמן המלחמה, או יעדיף את הגיוס לצבא הבריטי ? ב­ 3 ביולי 1941 היה כינוס הכשרות, בקבוצת משמרות, שהיה צריך להכריע אם ההכשרות שולחות מגויסים על פי מכסות לצבא הבריטי, או לא . התנועה החליטה חד­משמעית : ההכשרות של התנועה אינן שולחות נציגים לצבא הבריטי, והגיוס מוטל על משקי היעד של ההכשרות . זאת אומרת, קודם כל יגיעו ההכשרות למשקים, והמשקים הם שיחליטו לאן וכמה הולכים מתוכם, אם לצבא הבריטי ואם לכוחות הביטחון, שנכללה בהם אז גם הנוטרות . בכנס הזה, ביולי ,1941 הוזכר לראשונה בלחש השם "פלמ"ח" . היה זה חודשיים אחרי שהפלמ"ח הוקם באופן רשמי . זאת אומרת, הפלמ"ח גם הוא נקבע יעד לגיוס . איני צריך להזכיר שהתנועה ההתיישבותית הייתה מגויסת מעל ומעבר למכסות שהוטלו עליה . חלק גדול מאוד מהצעירים שהלכו לגיוס מטעם היישובים ­ ואני מכיר את הדבר מיישובי המחנות העולים של אותם הימים ­ היו חבריה מאותן הכשרות שזה עתה הצטרפו לקיבוץ וכבר שלחו אותם לצבא הבריטי ובמקביל גם שלחו חברים לפלמ"ח . ב­ 1942 כבר היו 61 חברי מחנות העולים מגויסים לפלמ"ח, כבודדים . ביניהם כמה מפקדים בעתיד ­ אורי יפה, אורי ברנר, נחום שריג, וארנן עזריהו ) סיני ( . את הדחיפה הגדולה לגיוס ולטיפול מזורז גם בתלמידי השמיניות וגם בקרב בוגרי התנועה, נתנה מועצת הקיבוץ המאוחד שהתקיימה בגבעת ברנר באפריל 1942 . בסוף אותו חודש התקיימה גם הוועידה החמישית של ההסתדרות, שהחליטה על גיוס בני הנוער לפלמ"ח . ואז, מרכז מחנות העולים, ביוני ,1942 מחליט על גיוס מיידי, לפי מכסות של 20 חברים וחברות מההכשרות לפלמ"ח ולנוטרות . באותם ימים, מעט יותר מאוחר, בנובמבר, מתחילות להגיע הידיעות הראשונות על השואה . תנועת המחנות העולים מחליטה על כנס מצדה, כנס חירום . בכנס מופיע לראשונה איש פלמ"ח, נחום שריג, והוא קורא לאנשי המחנות העולים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא