מנו אלון (עין שמר): השומר הצעיר בפלמ"ח

עמוד:10

­ 10 ­ בכל אופן, השומר הצעיר והקיבוץ הארצי ויתרו אז על הדרישה לשנת גיוס אחת וההכשרות גויסו לשנתיים, אדם אחד, שדרש אז ועמד על כך שהשומר הצעיר יגייס הכשרות לפלמ"ח ­ היה ברוך רבינוב, שהיה מעורב מאוד בנושאי ההגנה והביטחון במזכירות הקיבוץ הארצי . הוא דרש לגייס חמש­שש הכשרות לפלמ"ח, מיידית . וכנראה, שבעקבות תביעתו התקיים דיון, שלא הצלחתי להגיע אל החומר שנוגע לו . ההכשרות שגויסו היו הכשרת בית זרע ­ שהיו בה חניכי התנועה בעיר וחניכי חברת נוער, ואלה הקימו לאחר מכן את קיבוץ רבדים; הכשרת שער העמקים ב', שהיה בה נוער עולה; הכשרת נוער, שציינתי קודם, שבהמשך ייסדה את קיבוץ הראל, ושתי חברות נוער ארץ­ישראלי שבדליה . וההכשרה החמישית הייתה הכשרת הזורע, שהייתה הכשרה של נוער עולה מבולגריה . הייתה בעיה לתנועה בטיפול בהכשרות . אני לא יודע איך זה היה בתנועות האחרות, אך הקיבוץ הארצי והתנועה ציינו שהטיפול היה לקוי, כי לא ידעו איך לטפל ולנהוג בגוף שהוא גם קיבוץ וגם שייך למסגרת אחרת . אך זה היה עוד פחות בעייתי ממה שהיה במלחמת השחרור, בנושא זה . ידוע לי שהקיבוצים היו מעמידים להכשרות מדריכים, אפשר לומר אפילו מדריכים אידיאולוגיים . המדריך של הכשרת עין שמר, אותו ריאיינתי, סיפר לי שאמרו לו : אתה צריך להוציא מהם את הרעל שמכניס בהם הקיבוץ המאוחד . . . משהו במלים כאלה . כך הוא הגדיר את זה . והוא מוסיף ואומר : הייתי צריך לעמוד מול בני מהרשק . הוא בא מהפלמ"ח ואני הייתי צריך לעמוד מול הרעל הזה . . . כשהחלה מלחמת העצמאות קיבל הנושא של ההכשרות תפנית מאוד משמעותית . בין דצמבר 1947 לאוקטובר 1948 גויסו הכשרות שרובן היו חברת נוער עולה, שהגיעו זמן קצר לפני כן ­ שמונה מאירופה; אחת ­ של נוער עולה מסוריה; וארבע הכשרות של בוגרי התנועה בעיר . הטיפול בהכשרות שהיה לוקה בעבר, על פי דברי האנשים שעסקו בזה בתקופה שעד מלחמת העצמאות, קיבל עתה תפנית . היה צריך לטפל בחבריה שנקלעו בסערה לתקופה של מלחמה, כמו כל היישוב . האנשים שטיפלו בזה היו אנשים צעירים, בני עשרים, ממש בגיל של בני ההכשרות . שוחחתי עם אורי פנקרפלד מרבדים, שעסק בזה והוא אומר שהסיפור היה קשה מאוד . בשלב מסוים היו לו חמש הכשרות בחטיבת יפתח, בגדוד הראשון, שרוכז בראש פינה . במאי 1948 היה ניסיון להקים קן שומרי, קן של התנועה, במחנה של הפלמ"ח, שם גויסה מזכירות מבין חבר < ההכשרות, ודובר על בירורים ופעילות תרבותית . בדו"ח שלו ציין שהם בשלב של קבלת סמלי בוגרים, והוא חושב שהחבריה מהכשרת בית­זרע, למשל, לא יקבלו סמלי בוגרים כי הם עוד מעשנים . איני יודע בכלל איך התייחסו לאירועי התקופה, שהייתה תקופת לחימה רצינית . חטיבת יפתח עברה למרכז הארץ ואז בתקופת ההפוגה הראשונה הצליחו לקיים סמינר תנועתי . תוך התארגנות של חטיבות יפתח והראל וקרבות עשרת הימים, רוכזו אז 11 הכשרות של התנועה במחנה סרפנד ונערך סמינר תנועתי מלא . בהפוגה השנייה כבר עלו הכשרות מגויסות להתיישבות . אז ריכזו מספר הכשרות שהתחברו והקימו את קיבוץ הראל . בהמשך, לקראת סוף המלחמה,

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר