|
|
עמוד:9
9 את גדוד "השדה" שהלך להכשרות החליף בתנועה גדוד "ניר" . בהשומר הצעיר "גדוד" זה שכבה ארצית לא מיישוב או מעיר אחת, אלא שכבה ארצית, שכל בני אותו הגיל נקראים "גדוד" . גדוד ניר נתן לפלמ"ח את ההכשרה הבודדת של הקיבו\ הארצי ושל תנועת השומר הצעיר עד 1946 . הם יצאו במרץ 1943 לכפר מנחם, כהכשרה, ובקיץ אותה שנה הלכו לשער העמקים כהכשרה מגויסת והצטרפו לפלוגה ו' של הפלמ"ח . הייתה להכשרה זו בעיה : התקן להכשרה מגויסת שנקבע על ידי הפלמ"ח היה 35 חברים, ואילו לקבוצה הזאת הצליחו עד הקיץ לגייס רק 23 חברים, ולהשלים את 12 החברים החסרים לא הלך בקלות . וזה אמור בשכבה ארצית שהייתה צריכה להוציא הכשרה אחת, לא יישוב אחד, לא רק מתל אביב או מחיפה, אלא שכבה ארצית . כאן אנחנו רואים את הבעייתיות הפלמ"ח לא נראה בסדר עדיפות גבוה עבור ההכשרות של התנועה, והקיבוץ הארצי השלים עם זה שההכשרה לא תשרת שנתיים . זאת אומרת, שבמשך תקופה ארוכה הייתה זו הכשרה בודדת של הקיבוץ הארצי בפלמ"ח, בעוד שבתקופה הזאת כבר היו כאלף בני התנועות האחרות בהכשרות של הפלמ"ח . זו הייתה התמונה ומה שהיה בולט מאוד בה . אותה קבוצת ההכשרה המגויסת נקראה אצלנו הכשרת שער העמקים, והיא הייתה לאחר מכן בין מקימי קיבוץ נירים, בשנת 1946 . בקיץ 1944 יצא גרעין של בוגרי התנועה מחיפה לייסד קיבוץ חדש, שלימים היה זה קיבוץ שובל . לא מצאתי במקורות שהגעתי אליהם שום סימן ורמז, שבאיזה שהוא מקום נשקלה אפשרות גיוסו של הגרעין לפלמ"ח . בחומר שפרסמה ההנהגה הראשית באוקטובר ,1945 לקראת מועצה של התנועה, הודגש, שהשומר הצעיר אינו מגייס הכשרות לפלמ"ח בגלל ההחלטה על משך הגיוס, שנתיים, בעוד השומר הצעיר עומד בתביעתו שזה יהיה רק לשנה אחת . זאת אומרת, הוויכוח נמשך ונכנס כבר לשנתו השלישית . מסתבר, כמו שציינתי,ש"הסכם ההכשרות" בין הפלמ"ח לתנועות הנוער, שנחתם ב ,1944 לא חייב עדיין, בשלב הזה, את השומר הצעיר . בשנים 6491 1947 גויסו חמש הכשרות של התנועה לפלמ"ח . ההכשרה השישית גויסה בדצמבר ,1947 בעצם ימי מלחמת השחרור, ואנחנו רואים שעדיין אין זה גיוס מסיבי, כפי שהיה בשלב יותר מאוחר של מלחמת העצמאות . מעניין הדבר, שלא מצאתי בחומר שעסקתי בו הסבר לעובדה, שהקיבוץ הארצי כן החליט ב 7 1946 לגייס את חמשת ההכשרות . מראיונות עם אנשים ידוע לי, שהייתה תביעה מאוד חזקה במספר הכשרות להתגייס לפלמ"ח . ההכשרה שאני הייתי יותר מקורב אליה הייתה ההכשרה ששהתה בקיבוצי, בעין שמר, במשך שנתיים . אנשיה ניהלו תכתובת ענפה עם מזכירות הקיבוץ הארצי, בתביעה אולטימטיבית ממש להתגייס לפלמ"ח . זו הייתה הכשרה שחבריה היו בחברת נוער בעין השופט, חברת נוער ארץישראלי, שהועברה במסגרת ההכשרה לעין שמר . פרט פיקנטי : חברת הקיבוץ שלי, שהייתה מזכירת הגרעין, סיפרה לי, שארכיון הפלוגה בעין שמר, עם כל התכתובת שבה, נשרף בדליקה . ואני, אז ילד בן ,4 זוכר את השרפה הראשונה שראיתי בחיי, השריפה באוהלי הפלמ"ח . ואחרי שקישרתי בין הדברים אמרתי : זהו, הלך לי החומר לעבודה שלי בשרפה הזאת .
|
|