|
|
עמוד:8
8 התנועה לקר < אה הזאת וחלק גדול של הגדוד הבוגר נשאר להדר < ך בעיר ובמושבות . הוויכוח שהשומר הצעיר קיים עם הפלמ"ח, ואפשר להגיד שבאופן בולט היה הוויכוח עם הקיבוץ המאוחד, לגבי המשך דרכו של הפלמ"ח, פרץ כאשר הסתיים מצב החירום, בסוף קיץ ,1942 כשהסכנה שריחפה על קיומו של היישוב היהודי פחתה בעקבות נסיגת רומל באפריקה . אז פרץ הוויכוח, שתחילתו על המגויסים שכבר היו בפלמ"ח, והמשכו, בקו רצוף, על דרכן של ההכשרות המגויסות בפלמ"ח . הוויכוח היה בעיקר על משך השירות של אותם שגויסו או התנדבו מהקיבוצים, שמהם באה הדרישה שיוחלפו באחרים . הם אמרו : שנה אחת נתנו ואנחנו רוצים לשוב לקיבוצינו . ההנהגה הראשית של השומר הצעיר או מזכירות הקיבוץ הארצי נתנו דעתן ועסקו בנושאים האלה . הוויכוח היה די חם, אפילו היה איזה שהוא מרד באחת הפלוגות שהיו בה הרבה יוצאי הקיבוץ הארצי פלוגה ב', שהמ"פ שלה היה מאיר דוידזון מאילון . התקיים אז דיון עם חברי הפלוגה, עם הנהגת השומר הצעיר, ועם אנשים מהפלמ"ח . מזכירות הקיבוץ הארצי החליטה ללכת על גיוס רק למשך שנח אחת, והחלפה של החברים מהקיבוצים לאחר שנה . הקיבוץ המאוחד לא הסכים לכך והוויכוח הזה נמשך בעצם עד שהוחלט שהפלמ"ח ישאב את המתגייסים מן ההכשרות . להסכם ההכשרות המגויסות של תנועות הנוער הקיבוץ הארצי לא הצטרף, ולא עמד בו במשך תקופה די ארוכה . בבסיסו של ההסכם נקבע, שגרעין של התנועה המגיע לשלב בגרות הולך לפלמ'יח למשך שנתיים . ובכן, גם כאן הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר ראו את תקופת הזמן כגורם מאוד בעייתי לגבי גרעין כזה, שתפקידו הוא להכשיר עצמו לחיי קיבוץ, והנה הוא הולך בעצם לשנתיים לצבא במסגרת אחרת . מסלול זה היה מאוד מאוד לא מקובל על אנשי הקיבוץ הארצי . אני יכול לצטט חברים שעד היום חיים, כמו חזן, מאיר תלמי, והיו התבטאויות של אנשים מאוד מרכזיים בקיבוץ הארצי שאמרו : "ההכשרות יהיו בקיבוצים שלנו והמשקים יתנו להם יום אימונים שבועי"; "לא מסכים לשליטה של החיילים על הנוער היוצא למשקים להכשרה"; "אנו מפקירים את אנשינו להשפעות רביזיוניסטיות" . אכן, אפשר להבחין כאן בכמה נימות מעניינות . הסיכומים של מזכירות הקיבוץ הארצי, בדצמבר ,1942 היו : שהנוער ) הכוונה לנוער ההכשרות ( הנמצא בקיבוצים לא יצורף לפלמ"ח; מגויסים חדשים מהנוער יתקבלו בקיבוצינו וייקבעו להם מקסימום ימי אימונים; לעשות את הכל על מנת לשמור על חבר המדריכים בקני התנועה, לבל יגויסו . באותה תקופה, בדצמבר ,1942 השכבה המרכזית בתנועה, גדוד "השדה", יוצא להכשרה . אבל, הוא יוצא להכשרה במתכונת הפלמ"ח, אבל לא במסגרת הפלמ"ח . רק 15 חברים מהגדוד הזה הלכו לפלמ"ח, ואילו רוב החברים השלימו קיבוצים ולא הצטרפו לפלמ"ח . היו אלו שלוש הכשרות, שהלכו לשריד, לבית אלפא ולגן שמואל . בדין וחשבון של ההנהגה הראשית השומר הצעיר מחודש חשוון תש"ד, כלומר בסוף ,1943 כתוב על חברות הנוער מקיבוצי הקיבוץ הארצי, שהשלימו קיבוצים, בסתיו תש"ד . מוזכר שהם הלכו לקיבוצים, אך לא מוזכרת כלל שאלת הליכתם לפלמ"ח . בשלב הזה, חברות הנוער כלל לא היו בתחום הדיון בהליכתם לפלמ"ח . רק בשלב יותר מאוחר גויסו מספר חברות נוער .
|
|