שאול ובר (מרום גולן - אורנים): הקושי בשינוי עמדות אידיאולוגיות

עמוד:11

­ 11 ­ הקשורים לבע < ית היחס לגולה . חסידי טבנקין, שהקצינו את יחסם האידיאולוגי גם בנושאים אחרים, הקצינו גם את יחסם לגולה . ואילו הפלג המקורב לברל טען למיתון העמדות בעניין זה . ; גם ב"הנוער העובד" חל תהליך הקצנה . ככל שהמדריכים התקרבו יותר לפלג שהלך אחרי טבנקין ­ הקו של שלילת הגולה נעשה יותר דומיננטי . עד לסמינר המדריכים בכפר ויתקין, בינואר ,1940 ניתן לראות הבדל מסוים בינם לבין עמדות הרוב ב"מחנות העולים"; אחרי הסמינר הזה נעלם ההבדל ­ על כל פנים, כך זה נראה ברמה האידיאולוגית . ב"גורדוניה" ניתן לראות מלכתחילה התייחסות שונה לגולה . ניתן להבחין כבר מראשית המלחמה בזעקה על חורבן הגולה . ב"השומר הצעיר" זה לקח קצת זמן . בהתחלה מדברים בעיקר על תנועת הפועלים ועל התזות הבורוכוביסטיות ורואים את המלחמה כמלחמה אידיאולוגית, ורק לקראת אמצע 1942 ניכר שינוי ומתחילים להעלות את נושא הגולה וחורבנה כנושא מרכזי . ב"גורדוניה", לעומת זאת, כבר בראשית המלחמה השתנה היחס לגולה ומופיעה גם ביקורת נוקבת על יחס הנוער ביישוב לגולה . מעניין להשוות בין שתי תנועות אלו, מאחר ששתיהן היו קשורות בטבורן לגולה . החל בסוף 1942 עם זרימת המידע ליישוב בדבר הפתרון הסופי, חל המפנה . אני רוצה להציג לפניכם שלושה סימפוזיונים בשלוש תנועות בכדי להמחיש את ההבדלים שבגישת התנועות לעניין הגולה, ב"השומר הצעיר" מתחיל כבר בסוף 1942 חשבון נפש נוקב בעניין ה < חס לגולה . הדיונים מתרכזים בניכור הרב שבין חניכי התנועה למציאות בגולה ומוצעות דרכים, כיצד לקרב את החניכים ל"המונים היהודיים" . היו שם שני דיונים חשובים מאוד, רוויי רגשי אשם . השאלה המרכזית העולה מהם היא : האם בכלל יש דרך חזרה מרמת הריחוק שהביא החינוך הציוני את חניכיו בארץ כלפ < הגולה . אחר כך, במשך שנת ,1943 עד מרד גטו ורשה, הם עסקו בזה באופן אינטנסיבי בביטאונים שלהם, תוך התלבטות בהגדרת יחסם כלפי הגולה . ב"מחנות העולים" נערך בתחילת 1943 מפקד על המצדה תחת הסיסמה "אס אשכחך גולה" . כמו כן מתפרסמת קריאה לתלמידי השמיניות להפסיק את הלימודים ולהתגייס "לעזרת העם", כלומר ללכת להגשמה בקיבוץ . באותה תקופה התקיימה ברמת יוחנן שיחה של צעירי הקיבוץ המאוחד, ובתוכם גם חלק מהנהגת "מחנות העולים", שהוגדרה בשם : "הנוער ושואת הגולה" . השיחה נפתחה בדבריו של משה טבנקין שבהם נתן ביטוי לשלילת הגלות עד כד < ביזויה . רוח הדברים הייתה, שהתשובה היחידה לשואה היא הגשמת הציונות . "מה שקורה שם בגולה אלו הפוגרומים שאנו כבר מכירים, והפעם 'בגדול', ולכך אנו מצווים לתת תשובה בארץ­ישראל" . לעומת זאת ב"גורדתיה", במועצת קרית ענבים, שהתכנסה גם היא בראשית ,1943 ניכרת התייחסות שונה לגמרי . הקריאה "ממעמד לעם" יכולה לשמש במידה רבה תמצית דיוני המועצה . הקינה והצער, הבאים לידי ביטוי בדברי הנאספים, חרגו ממה שנשמע בתנועות האחרות ומשם גם יוצאת קריאה לאיחוד תנועות הנוער .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר