|
|
עמוד:9
9 הדברים שתרמו להקצנת שלילת הגולה היו : 1 . לתהליך ההיצמדות לתזות המארקסיסטיות היה משקל עצום בבחירת נקודת מבטן של תנועות הנוער הללו על הגולה . אם נביא בחשבון שגם בתיהספר עסקו בצורה די אינטנסיבית בחינוך לשלילת הגולה, והמסר הזה היה מופנם בבני הנעורים ממילא, החינוך המארקסיסטי הוסיף לכך, ובחריפות רבה, את המסר של שלילת הדת והמסורת . לאורך כל העבודה נראה שהנוער זיהה את הדת והמסורת עם הגולה . הנוער תפס את הגולה כעניין דתי ושלילת הדת והמסורת הצטרפה אצלו באופן כמעט אוטומטי לשלילת הגולה . 2 . עניין האוונגרדיזם, שהיה הלק מהתפיסה החינוכיתמעמדית של התנועות, גם הוא מתגלה כבעייתי מאוד מבחינת היחס לגולה וכאן אני מבחין בין תיאוריה לבין מעשה . בתיאוריה האוונגרד אחראי לכל המחנה, אבל במעשה נכנסים כאן גם אלמנטים שחצניים : "הנה אנחנו, חברי התנועה, נוביל את המוני בית ישראל להתיישבות ציונית חלוצית" . גישה זאת יוצרת תחושת עליונות של "אנחנו הסיירת, ואתם מאחורינו" . 3 . אשר לחינוך המעמדי, נוצרת כאן עוד בעיה . אפשר לחנך סוציאליסט יהודי, אפשר גם לחנך מארקסיסט יהודי, אבל בפועל, כשאתה מעביר זאת לנוער, נוצר מצב של התבדלות אליטיסטית הרואה במעמד את נקודת המוצא לבחינת ההזדהות וההשתייכות עד כדי קונפליקט עם הזהות הלאומית . כאשר החינוך המעמדי הוא בעל אופי מתון, הקונפליקט בלתיניכר, אך כאשר הדברים מגיעים לידי הקצנה, הקונפליקט מחריף והוא בלתינמנע . וכך מסתבר שהפיצוץ של מרכז הנוער היה סימפטומטי מאוד . ומעשה שהיה כך היה : בסוכנות היהודית הגיעו בסוף שנות ה 30 למסקנה שיש להם בעיה חינוכית עם הזדהותו הציונית יהודית של הנוער וניסו ליזום שבוע תרבותי משותף של כל תנועות הנוער הציוניות . בטקסי הפתיחה ניסו להגיע למכנה משותף של הנפת הדגל הכחוללבן ושירת "התקווה" . המפגש פוצץ בעיקר עלידי "המחנות העולים" ו"הנוער העובד" שסרבו . לוותר על הנפת הדגל האדום ושירת האינטרנציונל כהמנון . נוצר כאן מתח בין הרצון למצוא מכנה משותף לאומי לבין החינוך המעמדי הקיצוני, שראה בהזדהות עם סמלי המעמד חזות הכל, ומתח זה הוקצו עלידי בני הנעורים עד כדי פיצוץ . 4 . נושא ההסבר המדעי . כידוע נתקבלו התיאוריות המארקסיסטיות בקרב הציבור, שהאמין בהן, כהסברים מדעיים למצבה של האנושות ואילו בורוכוב הסב את התיאוריות הללו לעולם היהודי, והסביר באמצעותן את מצבם של < הוד < הגלות ואת ההכרח שבפתרון הציוני . מבלי לרדת לעומקה של סוגיה זאת, ניתן לראות בתנועות הנוער ביטויים רבים של מבט "מדעי" על השואה . וכותב חניך "השומר הצעיר" ביעל החומה', ביטאונה של "השומר הצעיר", במאי 1944 : "יחסנו ליהדות אינו יחס בריא . אנו רואים ביהדות מה שרואה הבקטריולוג במכשיר שלו מתחת לזכוכית מגדלת ואיך אנו חיים את יהדותנו . . . " . 5 . היבט נוסף, העולה מצירוף המארקסיזם והציונות בתקופה ההיא, הוא מה שהוגדר כפי עליזה בוכהולץ ) בדמור ( , ממנהיגות "המחנות העולים" בתקופה ההיא כשלילה הכפולה של הגולה, הן מההיבט הלאומי והן מההיבט הסוציאלי . הממד התיאורי של "הפרנסות הבזויות" ושל "הכלכלה העקומה", ושל החיים הבטלנ"ם בגולה, שאותו ניתן למצוא בתיאורי היהודי הגלותי של חניכים ומדריכים בתקופה ההיא, יצר החרפה נוספת בביזוי היהודי הגלותי שנמשך גס בתקופה שכבר בערו הכבשנים .
|
|