|
|
עמוד:10
10 בחסותו של גוף < ותר גדול . חלק על ידי הצנטרל פראיין ) CV ( , חלק על < ד < הסתדרות הסטודנטים וחלק על ידי ארגונים אחרים, כהסתדרות ציונית גרמנית וכוי . אבל, הם לא היו מוגדרים בראשיתם . אך עם הזמן, וזו היא טענתי, דווקא באמצעות אותו קו חשיבה של תנועות הנוער, מתוך חיפוש אחרי האמת הפנימית הגיעו חניכי תנועות הנוער למשהו, שדור שלם של רבנים וראשי קהילות וראשי ציבור לא הצליח להחדיר בנוער הם הגיעו אל יהדותם . משום שחפשו בדרך אינטרוספקטיבית 'מה הם', הם הגיעו בדרך האינטרוספקציה לכך שהם יהודים, ולא משום שמישהו קבע להם שהם יהודים, והטיל עליהם מלמעלה את עול המצוות, בחינת כזה ראה וקדש . לא . הם הגיעו לזה מתוך אינטרוספקציה, מתוך ראייה פנימית . יש על כך דיאלוג יפה מאד של בובר, בין מדריך לחניכה, ) ששוכתב אחר כך מלה במלה, כמעט, על ידי גרזון, מקיבוץ הזורע ( , ובו המדריך, באמצעות שאלות ותשובות, משוחח עם נערה האומרת : מה לי וליהדות ? אין לי שום קשר עם היהדות . כל החברים שלי הם נוצרים והוא, בדרך השאלות, אומר : אבל הסתכלי בנפשך פנימה, עוד פעם ועוד פעם, ובדרך האינטרוספקציה היא מגיעה להודאה ביהדותה . הכמיהה לחברותא, לחברה אורגנית, אינטימית, התופסת את האדם בכוליותו הביאה את האנשים האלה גם לסוציאליזם וגם לקיבוץ, בדרך המיוחדת שבה הם ראו את הסוציאליזם, ובדרך המיוחדת שבה הם ראו את הקיבוץ . הניסיון להשפיע על העמדות הנפשיות של האדם, להכיר באמת הפנימית שבהן ולנהוג בהתאם לה הביאה את כל תנועות הנוער לסכסוך עם תנועת החלוץ ולסכסוך עם המפלגות הפוליטיות, שאת עולן לא רצו לקבל . אני מספר פה סיפור בלשי, שהסוף שלו ידוע מן ההתחלה . הן ידוע, שתנועת הנוער הגיעה בסופו של דבר לקיבוץ ולהחלוץ ואף ידוע שעם תמורות הזמן, נחלשו הניגודים האלה . י אני טוען, שאפילו כאשר אותו הנוער חדל להיות בתנועת הנוער ונרתם למטרות חברתיות, להגשמה ולחלוציות הוא הגיע לאותה מטרה כמו החלוץ וארגונים שאינם תנועות נוער, אבל הגיע לכך בדרך אחרת . וכאן רציתי לציין את הדרך המיוחדת של תנועת הנוער . היא הייתה שונה מדרכו של מי שהגיע אל החלוציות באמצעות מפלגה או באמצעות אידיאולוגיה . אני רוצה לעורר עוד שאלה : לכל נער ונערה יהודיים, במערב אירופה ובוודאי גם במזרח אירופה, היו אפשרויות אלטרנטיביות להתארגן . ברוב המפלגות היו משמרות צעירות, ויכולת להצטרף למפלגה, או להצטרף לארגון סטודנטים בכיוון זה או אחר . ויכולת להצטרף להחלוץ הצעיר, והחלוץ רצה מאד את הנוער אם כי רצה שלא יגיעו אליו דווקא דרך תנועות הנוער . ובכן, היו להם' אלטרנטיבות, יכלו גם ללכת לפורמציות אחרות . כנראה שהיה משהו במושג הזה "תנועת נוער", שמשך את האנשים האלה . אחרת לא היו מצטרפים . י לעומת זאת, אני טוען, ועל זה בוודאי יחלקו עלי כל אימת שתנועת נוער הפכה להיות פוליטית יותר ויותר, ונרתמה יותר ויותר לעשייה ריאלית היא איבדה את השפעתה על הנוער והתרוקנה מחברים . י כותב ההיסטוריון של תנועת הנוער נתקל בתופעה מאד מעניינת, שהפתיעה אותי מאד כשנתקלתי בה : ככל שהמטרות או דרכי החינוך הם יותר ישירים ותכליתיים והגיוניים, ברורים ונובעים מצרכים חברתיים ומצרכים של האומה ושל החברה הם אינם משפיעים על הנוער, וזה בורח ומתרחק מהם; וככל שבדרכי החינוך משלבים יותר משחקים וסימבולים והדברים נרמזים יותר הם הופכים
|
|