מרכיבים מאפיינים ומנגנונים של תנועות נוער

עמוד:8

­ 8 ­ לדברים האלה אוסיף להלן כמה אילוסטרציות . אתחיל בנתוני יסוד אחדים, שעליהם, אני מקווה, לא יהיו חילוקי דעות . כאשר אנו מדברים על תנועת נוער במערב אירופה ובמזרח אירופה, הבעיה של תנועת הנוער היא מתודולוגית . האם זו בכלל תנועה אחת, או שיש פה שני טיפוסים שונים של שתי תנועות שונות, שצריך להתייחס אליהן באמות מידה שונות ? כרגע איני רוצה לפסוק הלכות . רק אומר דבר אחד, לפחות : כמה יסודות מתנועת הנוער הקלאסית חדרו גם למזרח אירופה . יסודות אחדים, לא כולם, ולא במובהקות כבמקור . אני מתכוון לתנועות אחדות, לא לכולן ­ השומר הצעיר ואולי עוד אחדות . אתחיל בכמה הנחות יסוד : הראשונה ­ תנועת הנוער בכל אתר ואתר כללה רק חלק קטן מאד מן הנוער היהודי . * 10 ולכל היותר 20 $ . 80 $ מן הנוער היהודי, בארצות שאנחנו עוסקים בהן, מעולם לא היו חברים בתנועת נוער . מאותם 80 $ ­ אין כמעט איש, מבני ה­ 61­ 18 שנה, שהגיע לציונות ולהגשמה, לפני 1933 . אחרי 1933 השתנה עניין זה באופן מהיר מאד, אבל לא מטעמים אידיאולוגיים אלא בגלל סיבות אחרות, שידועות לכולנו . ואילו אלה שהיו מאורגנים בתנועת הנוער היהודית ­ כמעט כולם הגיעו לציונות ולחלוציות ולהגשמה . כמעט כולם . שני הנתונים האלה, מעלים את התזה, והיא התזה הראשית שלי, עליה אנ < בא להגן : שהיה משהו בתנועת הנוער, במנגנוניה, בצורת חשיבתה, שהוביל את האנשים לציונות ולחלוציות, \dv 'קבוצת הביקורת', שהיא הנוער שלא היה מאורגן בתנועת הנוער, לא הגיעה לציונות ולחלוציות . מהנחת היסוד הראשונה אני מגיע לשאלה נוספת : מה היה בתנועת הנוער שהוביל את המצטרפים אליה, שלפחות במערב אירופה הם באו לרוב מבתים מתבוללים, מבתים שמבחינת הגורל וחינוך בית ההורים שלהם דווקא הם לא היו מיועדים להגיע לארץ­ישראל ולציונות . והנה, היה בתנועת הנוער משהו שהפך אנשים אלה, בתהליך מסוים, לציונים ולחלוצים שהצטרפו אחר כך באר\ לתנועה הקיבוצית . י י כאן בעצם מתחיל העניין, אותו ציינתי בשעתו וכתבתי על כך הרבה : ­ לתנועת הנוער היו כמה וכמה מאפיינים, שכאשר מרכיבים אותם יחד, לא תמיד כולם ולא תמיד כולם בעת ובעונה אחת, הם המאפיינים המהווים גם את ההגדרה של תנועת הנוער . זאת אומרת, תנועה שיש בה חלק מהמאפיינים האלה אני קורא לה "תנועת נוער" . ואילו ארגון, שאין בו אף אחד מהמאפיינים האלה ­ אינו תנועת נוער, לפי הגדרה זו . נגיד, למשל, שכל בני הנוער בגיל 61­ ,17 העושים מחנה סביב מדורה, מהווים בכך תנועת נוער ­ אזי לא זו ההגדרה שלי . לא כל ארגון סטודנטים או משמרת צעירה של מפלגה הם תנועת נוער . אני מזכיר את המאפיינים האלה רק בראשי פרקים, כי אין לי זמן להסביר אותם . קודם כל, כל תנועות הנוער אינן מרוצות מהמצב הקיים ושואפות למצב אחר, הן "תנועות מרד" אם תרצו להגדיר זאת כך, תנועות הפונות לכיוון האחר מזה שבית ההורים רצה לחנך אותם אליו . כאן מתקשרים מונחים כמו "חברה" ו"חברותא", או "חברה" ו"עדה" בתרגומים אחרים . כלומר, שאיפה לח"ם יותר אינטימיים, < ותר אורגניים, קבוצתיים יותר, התופסים את האדם בכוליותו כפי שקראתי למנגנון אחר של תנועת הנוער .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר