|
|
עמוד:13
13 במרכז אירופה הגיע הדור הצעיר לציונות מאז תחילת המאה, בראש ובראשונה באמצעות אגודות הסטודנטים הלאומיות והציוניות . לפי שאנשיהן יסדו לימים את תנועת הנוער היהודית הראשונה, השפיעו עליה והפכו אותה לציונית, חייב חוקר תנועת הנוער הציונית בגרמניה לתת דעתו עליהן, אם כי אין ספק בכך, ואני מסכימה עם פרופ' שצקר, שהסתדרויות הסטודנטים לא היו תנועות נוער . אותי מעניינת במיוחד ההתפתחות של תנועות הנוער, לנוכח התמורות המהירות במציאות העשור השני, השלישי והרביעי של המאה שלנו . בתוך כך עסקתי במקורות ההשראה לעיצוב המרקם הרעיוני, באופי ההיענות בפועל לאתגרי המציאות המשתנה, בהתמודדות בתוך התנועות וביניהן, בהקשריהם הרחבים . בכללם הייתה השפעת ארץ ישראל על הגולה גורם ראשוני במעלה . בשל גישתי זו אני רוצה לסקור בקצרה, בהתאם לנושא יום העיון הזה, את הופעת רעיון החלוציות וההגשמה בגרמניה . על סדר היום של ציוני גרמניה עלה רעיון ההגשמה בתחילת העשור השני של המאה, ללא קשר לחלוציות, ומשמעותו הייתה "עקירה לארץ ישראל" . תביעה זו נחשבה למהפך בציונות הגרמנית, שהיה לה אופי הכרתיתבוני, ואולם לפי שעה נשארה התביעה בגדר הכרזה . באמצע המלחמה העלו שני בחורים צעירים את העל"ה לארץ ישראל על סדר היום ) אחד מהם היה ולתר פרויס ( , ופרסמו בביטאון הסטודנטים הציונים קול קורא : "לארץ ישראל" . את קריאתם קשרו בעליל בנתוני המציאות, וטענו : "המלחמה עוררה את המצפון הציוני, המחייב הינתקות מן ההונאה העצמית של הכרה ציונית עם חיים בגולה . ניתנה לנו הזדמות היסטורית, שכן רק מיד אחרי המלחמה יעמוד לנו כוחנו לעקור לארץ ישראל, מוכנים הכנה פיסית וגמולים מרכרוכיות הכרך" . לחזקים ולנועזים קראו להתאגד ולהיאבק בארץ ישראל באיכרים למען חיים חדשים . על חלוציות וחלוצים עוד לא דובר . הוויכוח המעניין על הכרוז הזה נמשך שנה וחצי . אזכיר רק שבמסגרתו פרסמו גם מאמר של האגרונום י' עי אטינגר, בו הדגיש את הבכורה של החקלאות בבנ"ן הארץ והמליץ על הכשרה מעשית בחקלאות ולא בקורסים או באוניברסיטאות . ואכן, דרך זו אומצה על ידי החלוצים הצעירים בגרמניה בשלהי המלחמה ומיד אחריה . כבר בתוככי המלחמה הגיעה בשורה חדשה מארץ ישראל . מרטין בובר פרסם באפריל ,1916 בגיליון הראשון של הירחון החשוב שלו, "דר יודה", את המאמר של א' ד' גורדון "עבודה" ^ וב 1917 הדפיס שם בהמשכים את סדרת ה"מכתבים מארץ ישראל", בהם הרצה גורדון את עיקרי תורתו . את דבר ייסוד "החלוץ" בארצות הברית, על ידי יצחק בןצבי ודוד בןגוריון, פירסם זלמן רובשוב באוקטובר 1916 ב"יידישה רונדשאו", עיתונם של ציוני גרמניה . בדומה ל"החלוץ" הרוסי, תיאר רובשוב את "החלוץ" כחוליה בשרשרת, כהמשך לאנשי ביל"ו ו"השומר" . לאחר מכן פירסם בובר גם את המאמר של יצחק בןצבי על "החלוץ החדש", בו עמד על מטרות "החלוץ", ובכללן השאיפה 3 . בתקופה זו עדיין לא השתמשו בארמניה במלה העברית "עלייה" . 4 . דר "דישה סטודנט, 1916 . 1 . 22 . 5 . המאמר פורסם במקורו ב"הכועל הגע"ר", בתרע"א .
|
|