|
|
עמוד:10
10 חברים, והחברים חוזרים וכותבים בכל מקום ומקום, שהיה גידול עצום בתנועות הנוער בתקופת השואה . מי שמכיר את הקורספונדנציה הפנימית בסיכום פעולת "דרור" ב 1942 זוכר, שמדברים על גידול עצום בתנועה . מי הם האנשים האלה, שבזכותם גדלה התנועה ? האם גם הם בעלי אותו אופי מסויים ? האם המסורת של התנועה משפיעה גם על הרבדים האלה ? יש מקום לפחות לבדוק אף כי ספק אם יש לנו כלים לכר ספק אם אנחנו עוסקים בעיקר, או אולי רק בשכבה מסויימת של חברים, כשאנחנו דנים בתנועות הנוער . על כל פנים, מהמכתבים מתברר שהייתה שכבה רחבה יותר ממה שהיינו חושבים לעתים . נושא נוסף שהייתי רוצה להביא לתשומת לבכם, זה עולם המושגים . השואה בכלל מעלה בפנינו סיפור שלם של מלים, ) בצד הגרמני בוודאי ! ( זאת אומרת, כל מלה והמשמעות שהיא צוברת בתוכה . כל מושג שקשור בתנועות הנוער בתקופת השואה, ולא רק בתקופת השואה קשור בעולם שלם של דימויים, שלהבינם קשה גם למי שהיו אז בארץ, על אחת כמה וכמה, שלחוקר הצעיר זאת בעיה גדולה מאוד . למשל בשכתוב "קיבוץ", מי שבעולם המושגים שלו קיבוץ זה לא גבעת ברנר אלא רק משאבי שדה, מה הוא עושה במושג הזה ? כשמדובר בדימוי ואסוציאציות, יש לזכור שלעולם המושגים יש משקל עצום . אם אתה משוחח עם חברים שהיו שם, אתה נתקל בזה שוב ושוב . יש משקל גם לכל מקום גאוגרפי . נזכור למשל את משמעות השם גרוכוב לאנשים שהיו שם . ומה היא משמעות המושג הכשרה ? המושג הכשרה שונה ממה שאנחנו מכירים כאן . הבנתי את השוני כשהייתי בשנה שעברה בפולין ולפחות ראיתי את הבתים שם השונים לחלוטין מהבתים בארץ, והצלחתי להביו,איר בית יכול להיות קיבוץ . לחוקר צעיר זו בעיה . כאשר מדריכים חוקרים צעירים,חשוב מאוד לתת אח הדעת על כר,שאולי אין הוא מייחס אותה משמעות לאותה מלה או לאותו מושג שייחסו להם בזמנו . אלה רק הערות שנראות לי חשובות מאוד מאוד . בכל הדברים האלה י שהזכרתי יש משקל עצום לעדויות . כיום, כאשר אני עובדת עם יודקיה, אני יודעת שבלי עזרתו הייתי מתקשה להביו דברים אלה . כל זה בנוסף מ למשקל הרב שיש לעדויות בצבירת הידע . מ
|
|