סוגיות במחקר תנועות הנוער בתקופת השואה

עמוד:9

­ 9 ­ שאז היודנרט בסוסנוביץ היו ? פעיל מאוד באקציה הגדולה בסוסנוביץ, הרי ההבדל בהתרחשויות הוא עצום­לעומת הקביעה שהמכתב נכתב ב­ ,1941 לפני האקציה הגדולה . יש הבדל עצום אס עוסקים בהכשרות ב­ 1941 או עוסקים בהן ב­ 1942 . זו טעות שיכולה ליפול, אבל אם נמנעים מלהתייחס לעניין במחקר נתפסים לטעות . איו החוקר יכול לדעת, על כל פנים לא במידה מספקת,את שארע כל חודש בכל מקום ­ כדי לחקור את תנועות הנוער . ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה . הצורך בידע כרקע למחקר הוא רב . בייחוד כאשר אתה רוצה לחקור בבת אחת את כל התנועות בכל הארץ . זאת משימה עצומה, היא נעשתה בעבר ותרמה תרומה חשובה לחקר השואה . אולם איר אנחנו מתקדמים עכשיו במחקר ? על זה צריך לתת את הדעת . צריר לדעת שיש קושי גדול מאוד, בייחוד לחוקר צעיר, להיכנס לחקר התקופה, שהיא, כפי שאמרתי, משמעותית כל כך, וההשפעה של הסובב הייתה כל כר גדולה על הנעשה בכל מקום בנפרד, בכל זמן בנפרד, שספק אם חוקר יוכל להשתלט על כל החומר הזה כדי להתחיל, רק אחרי כן, את המחקר . זהו קושי אובייקטיבי עצום העומד בפני חוקר המבקש לחקור את הנושא הזה . אומנם, הקושי קיים בכל תקופה, אבל בחקר השואה זה קשה במיוחד . נקודה נוספת שרציתי להבהיר היא בעיה שכבר הוזכרה בפגישה הקודמת הקשורה לאופיין של תנועות הנוער . יש להזכיר שוב ושוב, שעדויותיהם של אנשים שהיו אז ושם הן חיוניות . בלי העדויות האלה אי אפשר להתחיל בחקר הנושא . להערכתי, יש אופי שונה לתנועות . חברים טובים שלי מלוחמי הגטאות, כשאני מזכירה שם אחד מלוחמי הגטאות ואומרת בטעות, שהוא היה ב"חלוץ הצעיר", לא ב"פרייהיט", הם מעמידים אותי על טעותי, מפני שלכל תנועה היה אופי וסגנון משלה, וצריר להכיר את המסורת של התנועות, את אופיין השונה ואת ההווי השונה . אין ספק בכך . אולם יש מקום לתת את הדעת על מה שקרה בתקופת השואה לתנועות הנוער, היינו, אם נשתנה משהו באופיין . הכוונה כרגע לא רק לשכבה המובילה, כי על השכבה המובילה אנחנו יודעים יותר ומיטיבים להכיר אותה . אבל היו בתנועות הנוער חברים מן השורה, לא רק שכבה מובילה, ) הביטוי "השכבה המובילה" נראה לי מוצלח יותר מ"הנהגה" ( , לפעמים איננו לוקחים בחשבון שהתנועות היו מורכבות מהרבה מאוד

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר