|
|
עמוד:8
8 אותם . וכשאתה מדבר או כותב לעולם אינך יכול להשתחרר מהמחשבה; מה יחשבו, מה יגידו ואיך יקבלו את זה האנשים שהיו שם ? וזה שוב מעורר בעיות, כי מי שהיה שם ראה דברים מזווית מסויימת, ממקום מסויים, דברים שאנחנו לא נוכל לעולם להבינם בדרכם שלהם . בזמן האחרון עולה קושי נוסף, ואני מדברת כרגע רק על הקשיים הקשורים בעצם הנושא . פשט בתוכנו נוהג חדש להשתמש בדרכים שונות בזכרון אירועים מתקופת השואה בשביל לנגח מחנות שונים, אנשים ומוסדות . ואם בדרך כלל, כאשר מישהו אומר : "הוציאו את הדברים מהקשרם", זה משמש לו תירוץ לחזור בו ממה שאמר, במקרה הזה נראה שזה פשוט נכון, כי לוקחים עובדה מסויימת ממציאות שונה, שבכלל אי אפשר להשוות אותה, וקושרים אותה ומשתמשים בה בויכוחים המתייחסים להיום ולעכשיו . כל זה מחייב את החוקר, שרוצה,בצדק,לחקור את הנושא, ללכת על גשר צר מאוד שבין מעורבות ובין מחקר אובייקטיבי, בין התייחסות והתחשבות לביו בחינת הדברים, בין אמירת הכל ובין אמירת הדברים בהתחשב בעובדה שהם עשויים לשמש את מישהו . קושי נוסף, שעוד אחזור אליו בהצעת הסיכום,הוא בכר, שאדם שחוקר את הנושא צריר לדעת היטב את התקופה ואת המציאות שבה התרחשו הדברים . אמת, כל מחקר מחייב הכרת הרקע, אולם כאשר עוסקים בחקר תנועות הנוער בתקופת השואה, להערכתי, קשים הדברים פי כמה, מפני שיש הבדל עצום בין מקום למקום וביו חודש לחודש . בו בזמן יש ניתוק ביו מקום למקום, ולכן גם שוני, אך המחקר מבקש להגיע להכללות, ובהכללת הדברים השונים יש חשש להיתפס לטעויות . אדגים את דבריי . אני עוסקת בשנתיים האחרונות במכתבים שנשלחו על ידי חברי דרור בפולין ארצה בתקופת השואה . יש הרבה מכתבים שבמקרה או במתכוון, מסיבות של זהירות, תאריכיהם לא נכונים, או, לפעמים, נפלו טעויות בהדפסה . והנה,לדוגמה,במחקר של רבקה פרלים על תנועות הנוער בתקופת השואה שהתפרסם לאחרונה מביאה המחברת מכתב של הרשל שפרינגר מבנדין, ובטעות מופיע בו בדפוס התאריך 1942 . 12 . 8 . במכתב הזה נאמר שישראל קוז'יק, שהיה חבר הנוער הציוני, מטפל בהכשרות ביודנרט בםוסנוביץ . המכתב נכתב למעשה ב 1941 . 12 . 8 . אולם אם נכתב ב 1942 וכתוב בו, שהוא עובד ביודנרט אחרי אוגוסט ,1942
|
|