|
|
עמוד:11
11 מגע צמוד עמ המולדת, זיקה הדוקה לשדה, ליעד ולאחו, הם לבדם, טבעם ליצור ערכים מעמיקים של אנושיות זכה . על כן יצאו נא נערי נ ו לשוטט בטבע הגרמני . . . על מנת לשאוב ממנו את הכוח ואת הביטחון, להם הם זקוקים . ברור, כל צעד כדרר זו מגביר את המורכבות של עולמנו, מעשיר אותו בניגודים, אך אין לנו דרך אחרת . . . המשימה היא העמקת האינסטינקטים היהודיים . לכן לומדים אנו ) כאן בא פירוט . . . ( מבקשים זיקה פנימית לארץישראל של ההווה . . . אשר הצמיח הלך רוח יהודי . . . מתוך השאיפה לחברותא תתעורר האישיות הפעילה" . את המצע החינוכי, הרעיוני של היבלאווייס' כתב פליכס רוזנבליט, הוא פנחס רוזן, בשנת 1913 . הוא היה אחד מארבעת המייסדים והעורך הראשון של ביטאון התנועה, שהחל להופיע באפריל 1913 . במצע זה ניתן ביטוי מובהק למפגש בין עולמה של האינטליגנציה הציונית הצעירה ובין דרכי החשיבה ומכלול הערכים של תנועת הנוער הגרמנית, שהיבלאווייס 1 אימץ את דפוסיה . מתנועת הנוער הגרמנית שאבו מייסדי היבלאווייס' את הנחת היסוד בדבר האפשרות לחולל מהפכה בעזרת שינוי במערכי הנפש, וכי ניתן להק 1ות ערכים שלא בדרכי ההכרה השכלתנית, אלא בחינוך עקיף, באמצעות חוויות, עלידי קירבה לטבע וחברותא, והם יישמו זאת למציאות היהודית . פירושו של דבר היה לחולל תמורה בנפש הילד היהודי הגלותי . רוזנבליט כתב במצע שתפיסת החיים הכללית של הילדים היהודים כבר הושחתה בבית ההורים, והולכתו אל הטבע תאזן את נזקי החינוך המוטעה . ערכי היופי והטוב והאידיאליזם אמורים היו לדחוק את התועלתיות ואת התכליתיות . במקום ההתכחשות ליהדות וההתחמקות ממנה, שאפיינו את היהודי המתבולל, תצמח גאווה יהודית . התנועה תהיה אפוליטית, לכן הגדירו אותה כתנועה יהודית ולא ציונית . נכון שחששו להרתיע הורים עלידי הגדרה ציונית, אולם גם 12 . 'ליךלשו סטרדנט', rtiv ,9 מס' ,6 1912 . 9 . 20 .
|

|