|
|
עמוד:11
אויה אל הלשומיות | 11 הרצל עם הרעיונות המדיניים הליברליים אשר הכיר בימיו ? מה המשמעות המדויקת של המונח "מדינה יהודית" אשר טבע ? ומה תרם מושג זה לתיאוריה המדינית השמרנית, כך שהיום מדינת ישראל נתפסת כדוגמה ומופת בקרב תנועות ומפלגות לאומיות מתחדשות בעולם כולו ? אך לפני שנגיע להרצל, אומר דברים ספורים בתור רקע . אתחיל עם מקומו של התנ"ך בתולדות הלאומיות במערב . ימי העימות בין הלאומיות והאימפריאליזם הם כימי המערב עצמו . הרעיון שלפיו ראוי שהסדר המדיני יתבסס על אומות עצמאיות, היה ממד חשוב של מחשבת ישראל העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי במקרא . עולמם של נביאי ישראל נשלט על ידי רצף של מעצמות אימפריאליות — מצרים, אשור, בבל ופרס . למרות ההבדלים ביניהן, כל אחת מהן שאפה להטיל על האנושות כולה סדר מדיני אוניברסלי בראשותה, מתוך אמונה שהאלים שלחו אותה לשחרר את העולם ממחלוקות מיותרות בין עמים וליצור מרחב בינלאומי שבני האדם יחיו בו בשלווה ושפע . לא הייתה זו התפארות ריקה מתוכן . תוך שהבטיחו את הפסקת הלחימה, ורתמו את אוכלוסיותיהן לעבודה חקלאית יצרנית, המעצמות האימפריאליות העתיקות אכן הביאו מיליוני בני אדם אל שלום אמין יחסית, והסירו מהן את איום הגוויעה ברעב . אין פלא אם כן ששליטי האימפריות של העולם העתיק ראו את שליחותם, כדברי חמורבי מלך בבל, 4 שהרי ציות זה הוא "להביא לכדי ציות את ארבע כברות הארץ" . שעשה את ההצלה ממלחמה, חולי ורעב, לאפשרית . יחד עם זאת, למרות כל היתרונות הכלכליים הברורים של שלום מצרי או בבלי אשר יאחד את האנושות, המקרא נולד מתוך התנגדות עיקשת למטרה זו בדיוק . בעיני נביאי ישראל, הייתה מצרים "בֵּית עֲבָדִים", והם לא חסכו מילים בהוקיעם את שפך הדם והאכזריות הכרוכים בכיבוש האימפריאלי ובשיטות הממשל האימפריאליות,
|
|