|
|
עמוד:8
8 | מדינה יהודית כל אחת משתי ההשקפות הללו . אולם בסופו של חשבון, לא ניתן להימנע מבחירה ביניהן : אנו חייבים לבחור בין ממשל או משטר בינלאומי הכופה את רצונו על אומות נתינות כאשר אנשיו רואים זאת לנחוץ ; לבין סדר עולם שבו אומות הן בנות-חורין לקבוע לעצמן את נתיבן ללא כפייה כגון זו . ויכוח זה בין לאומיות לאימפריאליזם שב להיות רלוונטי לאחר נפילת חומת ברלין בשנת 1989 . אז הסתיים המאבק נגד הקומוניזם, ובתודעתם של מנהיגי העולם המערבי תפסו את מקומו שני מיזמים אימפריאליסטיים גדולים : כינון האיחוד האירופי, אשר נטל מהאומות החברות בו רבות מן הסמכויות המזוהות עם עצמאות לאומית ; וביסוס "סדר עולמי" אמריקאי, אשר בו אומות שאינן מצייתות לחוק הבינלאומי יאולצו לעשות כן, בעיקר באמצעות עוצמתה הצבאית של ארה"ב . אף שתומכיהם מתאמצים להימנע מהצגתם ככאלה, שני המיזמים הללו הינם אימפריאליסטים במובהק משתי סיבות : ראשית, מטרת מיזמים אלה היא לקחת את יכולת קבלת-ההחלטות מידי מדינות לאום עצמאיות, ולהעבירה לגופים בינלאומיים . ושנית, כפי שניתן להבחין מיד בכתבים של תומכיהם, מיזמים אלה מהווים חלק ממסורת מדינית אימפריאליסטית, ושואבים השראתם ישירות מתקדימים היסטוריים כמו האימפריה הרומית, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה הבריטית . כך למשל, את טיעונו של צ'רלס קראוטהמר בזכות "שליטה אוניברסלית" אמריקאית, שלפיו על ארה"ב להפוך ל"ריבון על" אשר יכוון בהתמדה ל"דילול . . . רעיון הריבונות" של כל אומות העולם . קראוטהאמר עשה שימוש במושג הלטיני "פאקס אמריקנה" כדי לתאר את חזונו, הרואה בארה"ב רומא חדשה : כפי שהאימפריה הרומית בשיאה קבעה "פאקס רומנה" ( השלום הרומאי ) , אשר הביא שקט ובטחון על 1 אירופה, כך ארה"ב תביא שקט ובטחון לעולם כולו .
|
|