|
|
עמוד:13
13 | הרואה את הנולד קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר : "היכא את בר לקישא ? היכא את בר לקישא ? " [ כל טענה שהעלה רבי יוחנן, אמר לו רבי אלעזר "יש מקור קדום שמסייע לדבריך" . אמר לו רבי יוחנן : "אתה כמו בן לקיש ? ! הרי בן לקיש היה מקשה על כל טענה שלי עשרים וארבע קושיות, ואני הייתי מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים, ומתוך כך הייתה מתבהרת הסוגיה . אתה אומר לי שהברייתא מסייעת לי, וכי אני לא יודע שטענותיי טובות ? " הלך רבי יוחנן, קרע את בגדיו ובכה : "איפה אתה בן לקיש ? 3 איפה אתה בן לקיש ? " ] גם מניסיוני, החלטות שאינן מתקבלות מתוך קונצנזוס ותמימות דעים, אלא דווקא מתוך ויכוח ומחלוקת, מניבות יותר . מידת חוסר ההסכמה של השותף מהווה מדד לכמה ההחלטה היא נגד הקונצנזוס . כלומר — על פי הניתוח של הווארד מארקס — עד כמה התמחור הוא "תמחור חסר" שמגלם פוטנציאל לתשואה משמעותית . לדוגמה, ההחלטה של קרן בנצ'מארק להשקיע באי-ביי, שהיתה אחת ההשקעות הטובות בהיסטוריה, התקבלה בהצבעה של 2 - 3 . לא הייתי שותף בקרן בנצ׳מארק באותה עת, אבל מבחינתי, בהחלטות מעין אלו אינני מסכן רק את כספי הקרן, אני מסכן את עצמי . רק כך פורצים דרך, דוחפים לקִדמה ומשנים את המציאות . כמו שאמר אלברט איינשטיין : "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע" . נטילת סיכונים עלולה לגרום להפסדים וגם אני הפסדתי בחלק לא מבוטל מהשקעותיי . אבל מה שמצליח הוא משמעותי, הן מבחינת תשואה הן מבחינת קִדמה . הרעיון הוא שניתן להפסיד את כספך רק פעם אחת אבל אפשר להכפיל את ההשקעה ללא הגבלה . ככלות הכל, כולנו טועים בהחלטות בכל מיני תחומים . בקרן אלף אנו מחפשים יחס לא סימטרי בין מרחב הטעות האפשרית לבין הרווח האנושי והכלכלי הפוטנציאלי .
|
|